צייר לי כבשה (בקליק)

האם כתיבת AI היא הפתרון שחיפשתם למשבר הכתיבה התורן שלכם? אולי, אם אתם כותבים באנגלית

גם אם אתם ממש אוהבים לכתוב, ייתכן שמתישהו נתקלתם בחוויה המתסכלת הבאה: מצאתם זמן ופינה שקטה (שילוב לא מובן מאליו), התכוונתם לכתוב או להמשיך מאיפה שהפסקתם, ונתקלתם במחסום.

אתם לא תהיו הראשונים או האחרונים שנתקלו במחסום כתיבה, ויש לא מעט דרכים לשחרר אותו – משנת לילה טובה ועד התייעצות עם עורכים. ובכל זאת, כנראה שהאינסטינקט הראשון שלכם יהיה לנסות לכתוב באופן אוטומטי. כלומר, להגדיר לעצמכם מסגרת זמן מסוימת ופשוט לכתוב את המחשבה הראשונה שלכם לגבי האופן שבו הסיפור אמור להתקדם. לפעמים יוצאות פנינים מהכתיבה הזאת. ברוב המקרים מדובר בטיוטות שהולכות לפח.

אם אתם כותבים באנגלית, כנראה שאתם מכירים אפשרות נוספת, והיא להניח למחשב לכתוב את הסיפור עבורכם. קיימים היום לא מעט כותבי AI (שם מכובס לתוכנה שמסוגלת לחקות סגנון כתיבה של בני אדם) שכבר מפיקים טקסטים שיווקיים ומענה במסגרת שירות לקוחות. כמה מהם אף התנסו בכתיבת שירה, מה שכמובן גרם לספקולציות בנוגע ליכולתם של רובוטים להחליף בני אדם במקצועות בלתי צפויים, אם אפשר לקרוא להם כך, כמו כתיבה ספרותית.

בשורה התחתונה, נכון לכתיבת שורות אלו (תחילת 2022), רובוטים עוד לא יודעים לזקק יצירה ספרותית ארוכה ומורכבת. הקרוב ביותר לכך הוא GPT-3, שהצליח לחקות במידה מסוימת את סגנון הכתיבה של ניל גיימן.

רובוטים כן עשויים להחליף לחלוטין בעתיד הקרוב את נהגי המוניות ואת פקידי הקבלה, מקצועות בתעשיות שמגלגלות מיליארדי דולרים ושלא דורשים יכולת ורבאלית מורכבת, כך שהדרך לתחום הספרות והאמנות עוד ארוכה. מה שאינטליגנציה מלאכותית כן יכולה לעשות הוא להקל עליכם את תהליך הכתיבה, ואפילו משמעותית.

איך כתיבת AI יכולה לסייע לכותבים?

כתיבת AI נועדה לחסוך חלק מהזמן והמאמץ שמושקעים בכתיבת טקסטים. היא עובדת הכי טוב בטקסטים שיש להם מבנה מוגדר, כמו דיווחי חדשות – שהכותרות שלהם בדרך כלל חוזרים על תבנית קבועה – אבל גם במקרים של חוקיות פחות ברורה. למשל, בכתיבת קופי למודעות שרצות בגוגל או ברשתות חברתיות, בכתיבת מאמרים ארוכים (מדעיים או שיווקיים) וכן, גם בכתיבת סיפורים.

אני אישית לא מכירה כותבי AI שמוצעים היום לגמרי בחינם, אם כי ניתן לנסות כמעט כל כלי שקיים בשוק (מ-anyword הפופולרי ועד Copysmith השולי יחסית) למשך כמה ימים בחינם תמורת פתיחת חשבון. אני מנוסה יחסית בעבודה עם Jasper (שנקרא בעבר Jarvis, כמו הבינה המלאכותית בסרטים של מארבל), אז ניגשתי אליו אחרי שעות העבודה כדי לנסות את מזלי בכתיבה יצירתית. Jasper מכיל מסגרת אחת שכזאת – Creative Story המוצעת משום מה תחת הקטגוריה "כתיבה למדיה החברתית".

כך תשתמשו ב-Creative Story של Jasper

בחלק של הבריף, הזנתי לתוך Jasper את סיפור המסגרת של הסרט "טרזן" בגרסת דיסני: תינוק ננטש בג'ונגל לאחר שהוריו הלכו לעולמם ומאומץ בידי גורילה טובת לב שמגדלת אותו כאילו היה שלה. אותו ילד יגדל כשהוא לא דובר שפת בני אדם, אבל יהיה חכם וחזק לא פחות מכל גורילה. Jasper גם ביקש שאגדיר את הטון של הסיפור, אז הלכתי על "שנון" (witty) ו-"מחמם לב" (heartwarming).

הנה קטעי הכתיבה ש-Jasper הנפיק עבורי, כלשונם:

1.

Tarzan was just an average English boy that use to live in the city. He had a great dog, played soccer with his friends and all of the other things kids do. One day, however, he got sick and his mom had to take him home early from school. When they got there she checked him out for anything abnormal but couldn't find anything wrong so they went back to sleep. The next morning Tarzan woke up feeling like death warmed over and didn't want any breakfast at all – which is unheard of for him! After his mom made some toast (he took two bites) he started getting really hot then cold then threw up everything that was in him before collapsing on the floor where he stayed for awhile before waking up

2.

Tarzan had never seen a human before. A loud, ugly creature with claws and arms that swung wildly around it's head. He could hear the screams of apes as the humans approached him, calling for him to come back to them. But Tarzan was not afraid of these creatures. The last thing his mother said before she died was "Remember where you came from." And even though he didn't know what that meant, Tarzan knew that this is where he belonged now- among these apes who loved him unconditionally after his parents abandoned him in the jungle when he was only four months old. It seemed like years since they left- how long had it been since then?

3.

Tarzan had always been a strange child. His parents died when he was only two years old, and he'd lived alone in the jungle ever since. Animals that were kind to him took him in, but they never taught him how to speak their language – so Tarzan grew up with no way of communicating with anyone else. He could already run faster than most humans before he even hit puberty; his strength surpassed any man's long ago; and when Tarzan found out about civilization through one of the animals who occasionally wandered by looking for food or water (he didn't know which), it became his new goal in life: Whatever happened next, if there was anything left over after finding someplace where people might actually know what to do

אז נכון, Jasper עוד לא מפיק טקסטים עם התחלה, אמצע וסוף – כדרכם של סיפורים שלמים. הוא התעלם מהבריף שלי בחלק מהקטעים (כתבתי במפורש שטרזן נמצא בג'ונגל, לא אוכל טוסטים באנגליה) וחדי העין ישימו לב שהוא לא חף משגיאות כתיב ודקדוק (it's head במקום its head). ועדיין, Jasper עשה כאן משהו די מדהים. הוא כתב קטעים משלושה סיפורים שונים תוך פחות מחמש שניות, ואני די בטוחה שאם הייתם קוראים כל אחד מהקטעים הללו בנפרד – לא הייתם יודעים שנכתב בידי תוכנת מחשב. תחשבו מה זה אומר מבחינת מחסום כתיבה. צריך רק להזין את הקטע הבעייתי, ו-Jasper יודע לאלתר שלושה פתרונות אפשריים כאילו מדובר בעניין של מה בכך.

מה לגבי קטעים שכבר כתבתי?

כותבי ה-AI שקיימים היום בשוק יודעים לעשות עבודת copyediting לא רעה בכלל. כלומר, הם לאו דווקא ימשיכו את הסיפור שכתבתם בדיוק מאותה נקודה או יציעו כיצד לפתח את הדמויות, אבל הם יוכלו לעזור למטב את הכתיבה ואת הזרימה של המשפטים הרבה לפני שעורך אנושי יעבור על הטקסט.

כלים לדפדפן כמו Wordtune ו-ContentBox יכולים לשכתב עבורכם כל משפט בשני קליקים עם העכבר, ואני לא מתלוצצת, לגמרי בחינם. פשוט סמנו את המשפט הבעייתי, לחצו על הסמן של התוסף הנבחר, ותקבלו כמה הצעות עריכה מסודרות לפי רמת הרלבנטיות. החיסרון היחיד הוא שצריך לקרוא את ההמלצות כמו תרגיל פסיכומטרי באנגלית – חלקן ישקפו בדיוק את המהות של המשפט שכתבתם, אחרות יהפכו אותה על פיה.

הדגמה וביקורת של אופן השימוש ב-Wordtune

כמובן, אפשר גם תמיד להיעזר ב-Grammarly, התוסף לדפדפן שנועד במקור לתקן שגיאות כתיב ודקדוק. בגרסאות הפרימיום שלו, בדגש על חבילת Business, אפשר לקבל הצעות לשכתוב של משפטים שלמים ואפילו לבקש תיקונים מיידיים מעורכים אנושיים שעובדים 24/7. אבל התיקונים סלאש שכתובים האלה הם טכניים, במקרה הטוב. הם לא יצללו לעומק המשפטים שלכם כמו עורך אנושי שיכול להקצות למשימה יותר מכמה שניות, או אפילו AI כמו Wordtune שמרשה לעצמו להחליף מילים ולשנות את הסדר שלהן במשפט כדי להישמע קולח יותר.

הדבר היחיד שעוד לא מצאתי AI שמצליח לחקות הוא טון. מכירים את האמירה "יש דברים שעדיף לומר בעל פה"? הלכה למעשה, עדיף לומר אותם בעל פה כי במיילים הם נשמעים "קרים", שלא לומר אגרסיביים מדי. זאת גם הבעיה עם AI. גם אם תתנו לו את הטקסט הכי קליל, הכי לא פורמלי שיש, תקבלו הצעות שנוטות לטון רשמי, עם מילים שרבים מדוברי האנגלית כלל לא משתמשים בהן ביום יום (nevertheless, furthermore). מה לעשות שהתוכנות הללו פותחו לצרכים עסקיים, ושפה יומיומית היא לא כוס התה שלהן.

ואם לא כתבתי באנגלית?

אם קראתם עד כאן, אתם מנחשים מה החיסרון הבא של כל כותבי ה-AI: הם לא ממש תומכים בעברית. נכון, יש את Rytr, אבל הוא במקרה הטוב יודע לקרוא עברית, לא לכתוב אותה. טוב, יש גם את Wordtune – שפותח כאן בישראל ומכיל את היכולת הנדירה להציע כמה הצעות לתרגום ישיר של טקסט מעברית לאנגלית. שאר הכותבים לא מסוגלים לקרוא טקסטים בשפת הקודש, לא כל שכן להציע ניסוחים חלופיים.

אז נכון, שוק דוברי העברית קטן, הפוטנציאל המסחרי נמוך, והאדפטציה לעברית לא מובנת מאליה לאור העובדה שכללי הכתיב והשחבור שונים בתכלית. סביר להניח שאם יהיו כותבי AI בשפות נוספות, הם יעדיפו להתחיל במנדרינית, הינדית, צרפתית, גרמנית… כל שפה שאוכלוסיית הדוברים שלה עולה על עשרה מיליון.

אבל גם בישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, רוצים להיות מסוגלים לכתוב טוב יותר. וכמו שלפעמים דווקא מחשב עולה על האסטרטגיה הנכונה ביותר במשחק שחמט, או על אסטרטגיית פתרון למשבר הנוכחי בחיי האהבה שלכם, ככה נכון לפעמים לתת לו לחשב כמה אפשרויות של הבעת רעיון מורכב במשפט אחד, או שניים.

אז מה הבעיה?

בתור התחלה, AI לא יודע לזהות או להכיר באיכות ספרותית

ל-AI יש בעיה אחרת, גדולה יותר ולא מדוברת יותר מדי. היא זולה. כותבים אנושיים לא יכולים להתחרות במחירים של אתרים כמו ai-writer.com שמציעים חמשת אלפים מאמרים למטרות קידום בגוגל תמורת 250 דולר לחודש – מחיר של כתבה יחידה אצל רבים מכותבי התוכן שאני עובדת מולם באנגלית. בעידן שבו גם ככה אתרים מסחריים כותבים מילים במשקל כדי לעשות רושם מזויף של אוטוריטה במנועי החיפוש, זה עניין של זמן עד שכמעט כל התוכן שנקרא באינטרנט ייכתב על ידי בוטים. כשזה יקרה, הוא יהווה עוד העתק על גבי העתק של תכנים קיימים, שלא מחדשים שום דבר, לא מאתגרים את הקורא ולא מרשים לעצמם ניצוץ של מקוריות.

כך, למשל, הייתה נראית הפסקה הקודמת שכתבתי (עם אותו נושא מרכזי) כשביקשתי מ-Ryte לכתוב אותה בעברית:

ל-AI יש בעיה נוספת, גדולה יותר ולא מדברים עליה יותר מדי. זה זול.

זו לא רק העובדה שה-AI משתפר בכתיבה, זו גם העובדה שבינה מלאכותית הולכת ונעשית זולה יותר.

בינה מלאכותית הולכת ונעשית זולה יותר מכיוון שאין צורך להכשיר אותה יותר עם נתונים, כל הנתונים הדרושים לו כבר זמינים דרך מאגרי קוד פתוח. עם הפיתוח החדש הזה, AI יכול לשמש כעת לכל סוג של משימת יצירת תוכן ללא צורך לאמן אותו תחילה עם הרבה נתונים.

המשמעות היא שליותר אנשים תהיה גישה לכלי בינה מלאכותית וישתמשו בהם לצרכיהם, מה שעלול להוביל להרבה בעיות בעתיד.

אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על הבעיה הזו עכשיו לפני שהיא תהפוך לנפוצה יותר וקשה לפתור אותה בהמשך.

וכך היא הייתה נראית באנגלית:

An AI has a lot of advantages, but it also has a lot of disadvantages. It is expensive. It is time-consuming. And it doesn't work as well as the experts say it should.

The process of building an AI system is very costly and time-consuming, so it's not feasible for most companies to employ AI in every department and in every project.

AI systems don't work as well as experts say they should, but they do have some advantages like:

– They can learn from previous experiences and use that knowledge to make decisions in the future;

– They can help humans with their day-to-day tasks by automating them;

– They can generate content at scale;

רמת הכתיבה לא איומה (לפחות לא באנגלית), אבל היא גם לא מי יודע מה טובה, ואי אפשר לומר שהיא קונסיסטנטית. נותר רק לקוות שהעדכונים הבלתי פוסקים של גוגל יאתרו מתישהו תוכן שאנשים נוטשים מדי מהר, או פשוט לא מבינים, ויתעדפו את אלה שניכר שעברו עריכה. ואם תפקידנו ככותבים יבוא לידי ביטוי בכך שנערוך טקסטים של מכונות וניקח את החומר הגולמי (או חלקי החומר שנאסף מהרשת) כדי לזקקו לידי יצירה שלמה – הרי שעדיין יש לנו ערך. ערך שאף מכונה, לא משנה כמה טוב היא לומדת, לא תוכל לחקות.

פרודוקטיביות היא לא מילה גסה

הדרך להתגבר על שלושה אתגרים מרכזיים בכתיבה ולכתוב יותר

הדרך להתגבר על שלושה אתגרים מרכזיים בכתיבה ולכתוב יותר

אחרי הפוסט שבו סיפרתי איך תכננתי את כתיבת הרומן שלי כמו ניהול פרויקט לכל דבר ועניין, קיבלתי לא מעט תגובות. חלק היה חיובי, חלק פחות. נראה שכשזה נוגע לכתיבה, עדיין יש הילת קדושה מסוימת לדרור שהפעולה עצמה מאפשרת, לעומת הארגון שלדעתי נדרש כדי להפיק יצירה מההתחלה ועד הסוף.

הפוסט הזה לא בא לשכנע שאופן העבודה שלי הוא זה שעדיף לכותבים המעוניינים לסיים את מלאכתם בפרק זמן סביר. מי שמעדיף לכתוב וללקט, לשרבט ולארגן בדיעבד, יעשה זאת בכל מקרה. אבל המסר שאני מנסה להעביר בכל פעם שאני מדברת על אנשים על פרודוקטיביות, הוא שגישה מעשית לא אמורה להלחיץ ולדחוף למשמעת. להפך, המטרה של עשייה פרודוקטיבית היא להוכיח שיש דרך רגועה יותר לעשות דברים. הדרך הזאת מאפשרת לנו להיות בקיאים בצורה מיטבית בעולם שיצרנו ועדיין לתמרן אותו בצורה יצירתית, שמניבה סיפור מרתק.

עוד פוסטים על כתיבה:

אז איך עובדים בצורה פרודוקטיבית יותר? קודם כל, נגדיר את הדברים שמקשים עלינו לכתוב. אחר כך, נמנה את העזרים הטכנולוגיים שעוזרים לנו למזער את ההפרעה, כך שתפגע בשטף הכתיבה שלנו כמה שפחות. כמו שאני רואה את זה, האתגרים המרכזיים שמקשים על כותבים לעבוד הם:

  1. הסחות דעת
  2. פיזור ידע
  3. עבודה לא ממוקדת

יומן פתוח עם משימות
מחברת פתוחה (Photo by Estée Janssens on Unsplash)

הנה כמה הצעות להתמודדות עם כל אתגר, כדי לשפר את האופן שבו אנו ניגשים לכתיבה:

  1. הסחות דעת

את הגורם הראשון אני מניחה שכולם מכירים, בלי קשר לאם הם עוסקים בכתיבה או לא. קשה מאוד היום להתרכז במשימה אחת לאורך זמן עם שלל הנוטיפיקציות מהטלפון ושאר הצלצולים שתובעים את תשומת לבנו. אז מטבע הדברים, הדבר הראשון שאני מציעה הוא להשתיק את הטלפון, ולא רק כשכותבים (לי אישית אין מושג איך הטלפון שלי נשמע כשהוא מצלצל). מי שלא מצפה לשיחה דחופה יכול גם להרשות לעצמו לשים אותו על מצב טיסה.

אם אתם עובדים על מחשב, סביר להניח שגם הוא ינסה להסיח אתכם עם הודעות דואר אלקטרוני, או שתשומת הלב שלכם תנדוד מבלי משים לפיד בפייסבוק. יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי למנוע מעצמכם את הגישה לפיתויים האלו, ובכך להפוך את הפיתוי לבלתי ישים:

  • ניתוק האינטרנט באופן זמני/ שימוש בתוסף Forest, שמקציב זמן לניתוק מהאינטרנט – אפקטיבי מאוד במזעור הסחות הדעת, אבל פחות פרקטי אם אתם מתכננים במקביל לאסוף מידע עבור כתיבת הספר.
  • Facebook Feed Eradicatorכשמו כן הוא, תוסף שמעלים את הפיד מהעמוד הראשי בפייסבוק, אם כי הוא עדיין מאפשר לכם לגשת לנוטיפיקציות והודעות פרטיות. אני אומרת שאם כבר – לכו על הסוף וכבו את הנוטיפיקציות, במיוחד מהנייד.
  • Togglתוסף שיכול גם לשמש כעזר מצוין בתרגילים של כתיבה אוטומטית, משום שאתם יכולים לעקוב באמצעותו אחר הזמן שהקדשתם בפועל לכתיבה, או להקצות מראש זמן לפעולה הזאת. אם, לדוגמה, הצלחתם להתרכז בכתיבה עשרים דקות לפני שדעתכם הוסחה, יש לכם כבר שיא ראשון לשבור.

 

  1. פיזור ידע

בניתם עולם שלם על גבי דפים ספורים בלבד. אולי גם שרטטתם קווי מתאר לכמה דמויות. כל זה טוב ויפה, אבל עד כמה אתם שולטים במידע הזה? אין צורך לשנן אותו בעל פה, אבל כן יעזור לארגן אותו במקום אחד, שתוכלו להשתמש בו לאורך זמן (כלומר, גם אם תנטשו את הפרויקט לזמן מה) או לעדכן מידע חדש on the go.

למה זה חשוב? כי רובנו לא עובדים בכתיבה במשרה מלאה, ובמהלך היום יש לא מעט משימות שתובעות את תשומת לבנו. לפעמים, בגלל אילוצי החיים, אנחנו מתנתקים מכתיבה לתקופות ארוכות, שזה בעצם כמו להתחיל לכתוב מחדש. אנחנו קוראים שוב את מה שכתבנו, מנסים להיזכר למה הרמזים המטרימים שהכנסנו אמורים להתייחס ומי הדמות שהבליחה לפתע בפרק שבע. לו רק המידע הזה היה רשום במקום מסודר שהוא לא היצירה שכתבנו….

אפשר לארגן את המידע בקלות דרך אפליקציית Evernote, שהיא מעין תחליף לפנקסים שהיינו פעם נושאים על עצמנו. עוד אפשרות היא אפליקציית גוגל דרייב, שבה אפשר לארגן את כל סוגי המסמכים, או מחברת ב-OneNote. גם תוכנות ייעודיות לכתיבת ספרים, כמו Scrivener ו-Wavemaker, יעשו את העבודה. ההבדל העיקרי הוא שבאפליקציות של מיקרוסופט וב-Evernote תוכלו ליהנות מנפח אחסון מסוים בחינם, מה גם שתוכנות ייעודיות לכתיבת ספרים נוטות להיות יקרות.

 

  1. עבודה לא ממוקדת

אי אפשר להאשים כותב על שאין לו זמן לכתוב, או שהוא אינו מסוגל להתמיד בכתיבה לאורך זמן. כתיבה היא מלאכה תובענית במיוחד, בעיקר נפשית. היא אף גדולה מסכום חלקיה, כי חלקים גדולים ממנה לא רואים אור לעולם.

כותבים לא לבד בסירה הזאת. גם יזמים שמקימים סטארט אפ לא זוכים תמיד להגשים באמצעותו את כל החלומות שהיו להם לגבי איך המוצר הסופי הולך להיראות, וכנ"ל לגבי מעצבים, מתכנתים ואדריכלים – שכותבים עוד ועוד תוכניות, רק כדי למחוק או לשכתב אותן בזו אחר זו.

הפתרון לתסכול, במקרה זה, הוא לא להימנע מכתיבה – אלא לתכנן אותה בצורה חכמה יותר, מתישה פחות. התכנון  כולל, מטבע הדברים, כמות מסוימת של משימות, בהתאם לאופי היצירה שברצונכם לכתוב והמורכבות שלה. יש כמה דרכים לסדר רשימת משימות שכזאת בתוכנה לניהול משימות – ואותן אמנה כאן.

חשוב לי קודם לציין שאני מדגימה את האפשרויות על גבי Trello, משום שהוא קל לשימוש וחינמי כמעט לחלוטין. קיימות לא מעט אפשרויות נוספות בשוק –  Basecamp ,Asana, Wrike, Monday וכמובן התוכנות הייעודיות לכתיבת ספרים – אך הן כרוכות בתשלום ולעתים מורכבות מכדי שיהיה אפשר להסביר את התפעול שלהן במסגרת הפוסט הקצר הזה. מי שבכל זאת מעוניין לשמוע על החוויה שלי מהעבודה עם חלק מהן, מוזמן לעבור לפרטי.

פתיחת חשבון בטרלו היא משימה פשוטה מאין כמותה. נרשמים עם כתובת המייל או חשבון הפייסבוק. לאחר מכן, בוחרים את המטרה שלשמה אתם משתמשים בשירות (כנראה "אישית") ועיצוב כלבבכם. לאחר מכן, מתחילים למפות את הפרויקט על גבי לוח המשימות. הנה כמה הצעות לאיך לעשות זאת:

  • המחשה של הסיפור – נועדה נטו לעשות סדר ברשימת הדמויות, המקומות והאירועים

http://www.youtube.com/watch?v=XEwm4b6yHOY

  • ניהול משימות בסיסי – לעשות, בתהליכים, בוצע. מתאים לכל הכותבים.

http://www.youtube.com/watch?v=aqxsnWKYaA8

  • ניהול פרויקטים – תחקיר, כתיבה, עריכה, הפקה. שימו לב שחלוקה מסוג זה משמעה שאתם עוסקים בכל הפרויקטים בו זמנית. מתאים למי שעובד בלוח זמנים צפוף במיוחד ומשחרר בכל פעם פרק אחד.

trello board with books
דוגמה ללוח מבוסס פרויקט (מקור: https://blog.trello.com/community-perspectives-vol-1)

  • ניהול לפי לוחות זמנים – איזה חלק מהרומן אתם מתכוונים לסיים בעוד שבועיים (אם אתם כותבים במסגרת חופשת פסח, לדוגמה), איזה בעוד חודשיים ואיזה בעוד חצי שנה. מתאים מאוד למי שכותב ספר עיון.

לוח מבוסס לוח זמנים
לוח מבוסס לוח זמנים (מקור: https://www.kellyepierce.com/blog/organizing-my-novel-with-trello)

  • ניהול לפי נקודות מבט – כל דמות מקבלת עמודה משלה, כשציר הזמן יכול להיות זהה עבור כל הדמויות או שונה, כפי שנעשה לדוגמה בספרים של ג'ורג' ר.ר. מרטין.

לוח טרלו ע
לוח טרלו מבוסס דמויות (מקור: https://jilly.ca/2018/04/how-to-use-trello-to-plot-a-story-with-multiple-timelines/)

  • ניהול פרויקט בצוות – כל פרק מקבל משימה משלו והעמודה קרויה על שם הכותב שאחראי לכתוב אותה או הקורא שאמור לתת עליה משוב. לכל אנשי הצוות יש גישה ללוח הפרויקט ואפשר להקצות להם משימות באמצעותו.

עמודות עם שמות
לוח טרלו מבוסס צוות (מקור: https://www.tumblr.com/tagged/trello)

או ככה:

https://blog.trello.com/is-business-class-right-for-you

קריטריונים עמודות קהל יעד הערות
ניהול משימות בסיסי לעשות, בתהליכים, בוצע כולם
ניהול פרויקטים תחקיר, כתיבה, עריכה, הפקה עובדים בלוחות זמנים צפופים מאוד מחייב לעסוק בכל שלבי הפרויקט בו זמנית
ניהול לפי לוחות זמנים לוח זמנים לביצוע (דדליין) כותבי ספרי עיון
ניהול לפי נקודות מבט לפי דמויות כותבי ספרים עם נקודות מבט שונות ציר הזמן לא חייב להיות מקביל
ניהול פרויקט בצוות לקריאה, בעריכה, גרסה סופית עובדים בצוות (של כותבים, של קוראים) המשימות בלוח זה הן הפרקים

 

יש לא מעט הצעות נוספות לפריסת משימות בטרלו עבור כותבים. כאן יש בכלל תכנית עבודה מפורטת, כולל שימוש בצ'קליסטים ותיוגים בצבעים. בלוגרים מסוימים מעדיפים למפות באמצעות טרלו את היצירה לפי רעיונות, דמויות ופרקים – אבל אני מאמינה שזה קצת חוטא לתפקידו של טרלו כמנהל משימות, כמו גם לאפשרות התנועה בין העמודות השונות.

לסיכום, משהו בנימה אישית. אני מאמינה שלהיות אדם כותב היא לא תכונה שבאה לידי ביטוי רק כשמתיישבים לכתוב בשעות הפנאי. אדם כותב הוא בהכרח אדם יצירתי, שנאבק כל יום כדי להעלות את הרעיונות שלו על הכתב, ולא משנה אם ב-day job שלו הוא סופר, איש מכירות או מתכנת. לאדם כזה מגיע שיהיו את הכלים לרקום עור וגידים סביב הרעיונות שלו. הם לא חייבים להיות הכלים שאני הצעתי, אבל הם צריכים לאפשר לו קצת אורך נשימה במסגרת התובענות של מלאכת הכתיבה, אילוצי הזמן וריבוי הסחות הדעת שמסביב. אורך נשימה, שבסופו יש גם הקלה מסוימת – הידיעה שטיוטה נוספת הושלמה.

החושב הלא נורמלי

לחשוב מחוץ לקופסה

אם תרצי

Do not fear mistakes. There are none. -- Miles Davis

ולווט אנדרגראונד

בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל

הפרעות קצב ועיצוב

חפירות על עיצוב, מוזיקה ושטויות נוספות

מולטיוורס

קומיקס, קולנוע, טלוויזיה וכל מה שחוצה עולמות

נוֹשָׁנוֹת

פכים קטנים ועניינים שונים מתוך כתבים ישנים. הבסטה שלי בשוק הפשפשים של הזיכרון הקולקטיבי. _____ מאת אורי רוזנברג