"ספר/י על עצמך" – גרסת ההגשה להוצאות לאור

כך תכתבו מכתב מקדים – ופסקת ביוגרפיה – שמעודדים עורכים לקרוא עוד

עבור רוב האנשים, "ספר/י לי קצת על עצמך" היא אחת השאלות היותר מתקילות שניתן להיתקל בהן בראיון עבודה, וזאת למרות שהיא נשאלת שוב ושוב, באותה וריאציה בדיוק, עם ציפייה לאותו סוג של תשובה: מונולוג של פסקה או שתיים, שמכיל את עיקרי הדברים שהמראיין או המראיינת צריכים לדעת, ונועד בעיקר "לשבור את הקרח" ולהכין את הקרקע לשאלות הבאות.

ואכן "ספר/י לי קצת על עצמך" היא שאלה שהאנשים היחידים שלא חוששים ממנה הם אלה שמלכתחילה צברו קצת קילומטראז' בראיונות עבודה, ניחנו ביכולת ורבאלית, ומסוגלים לענות על השאלה בביטחון, תוך שימוש במילות מפתח חשובות (הציניקנים יקראו להן "ניים דרופינג") שהמראיין או המראיינת מצפים לשמוע. השאר מצופים להתכונן אליה בטרם עת, או שהם מועדים ליפול במלכודות אלו ואחרות, שעל חלקן לא יידעו גם לאחר שהריאיון יסתיים והתשובה השלילית תמתין לשליחה.

כתבות קודמות בסדרה:

אפשר להתלונן על חוסר ההוגנות שבדבר, אבל "ספר/י על עצמך" היא לא פרקטיקה נהוגה רק בעולמות התעסוקה. גם כשזה נוגע למימון סטארטאפים, לבקשת משכנתה, וכן – גם להגשת כתב יד להוצאה לאור – תתבקשו פעמים רבות להשיב על אותה שאלה. באנגלית היא תיקרא author bio, או בעברית "פסקת ביוגרפיה" או "כמה מילים על הסופר/ת" אבל הכוונה היא אותה כוונה. יהיה עליכם להציג את עצמכם בקצרה ולקוות שיצרתם רושם ראשוני מספיק עוצמתי כדי לגרום לקורא/ת ההגשות להעיף מבט בכתב היד שלכם, ואולי גם לתת לו צ'אנס. וכן, הצ'אנס הזה יהיה הרבה פעמים יותר פונקציה של מי אתם, להבדיל ממה כתבתם או אילו עוד מילים כללתם במכתב ההגשה (cover letter).

אין הביישן מתקבל לדפוס (Photo by Yan Krukov on Pexels.com)

מה אמור להיכלל ב-"פסקת ביוגרפיה"?

בקיצור נמרץ, הפסקה אמורה להכיל את כל מה שאמור לגרום למו"ל או לעובדיו לשקול בחיוב את ההתאמה שלכם לכתב העת, ולא רק על סמך היצירה עצמה. השיקולים המובהקים ביותר הם:

  • פרסומים קודמים – כולל שמות היצירות וכתבי העת/ ההוצאות לאור שבהם פורסמו. גם אם לא פרסמתם בעבר במקומות קודמים, או שפרסמתם בשפה שהעורך/ת לא יודע/ת לקרוא, יש לכך פתרון – כפי שארחיב בהמשך.
  • עיסוק – רלבנטי בעיקר אם אתם עוסקים במשהו שקשור לכתיבה (כגון תסריטאות או מחקר ספרותי באקדמיה) אבל לא רק. אם אתם מדענים, לדוגמה, שווה לציין זאת כשמגישים יצירה שכוללת הסברים מדעיים מורכבים.
  • פרסומים עתידיים – אם אתם עומדים לפרסם בקרוב ספר שכתבתם, נצלו את ההזדמנות ליחסי ציבור, בציון שם הספר, ההוצאה בה הוא עתיד לראות אור והשנה המתוכננת. קבלה להוצאות לאור מסורתיות, בישראל ובמיוחד בארה"ב (שם נדרש בד"כ למצוא סוכן לפני שאפשר לשלוח את היצירה לעיון) היא עניין לחלוטין לא מובן מאליו שצפוי להקנות לכם לא מעט נקודות.
  • מיקום או מוצא גאוגרפי – כששולחים יצירה שמתרחשת בישראל, או כוללת דימויים ישראלים, ציון העובדה שאתם ישראלים עשוי לעזור לשפוך עליה אור. אותו כנ"ל אם הסיפור מתאר חוויית הגירה, למשל של ישראלים המתגוררים בארה"ב.

שיקולים שהם בגדר רשות:

  • משתנים דמוגרפיים – כפי שציינתי בפוסט "איך מגישים יצירות להוצאות לאור", חלק מהפבליקיישנס – בוודאי באקלים הפוליטיקלי קורקט של היום – נוטות להעדיף כותבים ממוצא מסוים (לרוב בני מיעוטים אתניים), ממגדר מסוים (לרוב נשים או להטב"ק), או בגיל מסוים (נוער). השתמשו במשתנים האלה במידה שהם רלבנטיים לקול הקורא או לנושא היצירה שלכם.
  • נושאים שאתם נוטים לעסוק בהם ביצירות שלכם – אם אתם שולחים יותר מיצירה אחת, אפשר לציין בכמה מילים איזה סגנון או נושא משותף ביניהן, על אחת כמה וכמה אם מדובר בנושא או סגנון לא שגרתי. לדוגמה – "חיי היום יום של אחים לילדים בעלי צרכים מיוחדים", או "בעלי חיים במלחמת העולם השנייה".
  • מוסדות לימוד – חלק ממוסדות הלימוד, בעיקר אלה שמלמדים את מקצועות הכתיבה, עשויים לקסום לחלק מהעורכים – שאולי הם בעצמם בוגרי אותם מוסדות. הדבר נכון במיוחד ביחס לארה"ב, שבה רבים מהעורכים הם בוגרי החוגים הנחשבים לספרות של NYU, קולומביה, אוקספורד, הרווארד, סטנפורד, ודומיהם. גם כששולחים לכתבי עת בארץ, תרגישו חופשיים לציין אם אתם בוגרי אוניברסיטת תל אביב, העברית, בן גוריון, או חיפה, במיוחד אם כתב העת שאתם מגישים אליו ממומן על ידי אותם מוסדות.

משתנים שאפשר לוותר עליהם (ואפשר גם לכלול, לשיקולכם):

  • תחביבים שלכם שאינם כתיבה – סביר להניח שפחות יעניינו את קהל הקוראים, אלא אם כן יש להם קשר לנושא הסיפור או להרגלים של הדמויות.
  • מצב משפחתי – אין צורך לספר בני כמה אתם, אם יש לכם חיות מחמד, מה שמות הילדים שלכם ובני כמה אתם, הילדים ובני או בנות הזוג שלכם, אלא אם כן זה חשוב לכם ורלבנטי. סופרים מסוימים, כמו סטיבן קינג, נוטים לחלוק קרדיט עם בני הזוג שלהם, מה שמסביר למה הם מופיעים שוב ושוב בפסקאות הביוגרפיה בספריהם.
שלחו את לחמכם. מה כבר יקרה? (Photo by Snapwire on Pexels.com)

איך משלבים את "פסקת הביוגרפיה" במכתב המקדים ליצירה?

קודם כל, אלא אם כן התבקשתם לעשות זאת אחרת, הכניסו את הביוגרפיה לתוך גוף המייל שבו אתם מגישים את היצירה. אל תכללו אותה בקובץ נפרד, שכן אז העורכים עלולים לפספס אותה, או להחשיב אותה בטעות במקום היצירה שהתכוונתם להגיש (חלק מההוצאות עובדות עם בוטים ומסננים אוטומטיים).

בכל מקרה, אל תשלחו הודעת מייל ריקה שהיצירה מצורפת אליה, וגם אל תשאירו טופס ריק בתוכנות ההגשה Submittable או Moshka. גם אם ההוצאה לא ביקשה זאת במפורש, היצמדו לתבנית הבאה ומחקו את החלקים המיותרים:

שורת נושא: הגשת סיפור ל- <שם כתב העת/ ההוצאה>: "<שם היצירה>"

גוף המייל:

שלום רב,

מצורף סיפור בן <מספר מילים לפי Word> עבור פרסום ב-<שם כתב העת/ ההוצאה>.

מדובר בסיפור מז'אנר ה-<ז'אנר> ש-<הקשר בין הסיפור לקול הקורא שפורסם/ נושא כתב העת/ הגיליון> ואני מקווה שתיהנו לקרוא אותו.

אני <מקצוע> וסופר/ת ישראלי/ת שסיפוריו/ה ראו בעבר אור ב-X וב-Y וספרו/ה <שם הספר> עתיד לצאת ב-<שנה> בהוצאת Z. אני בוגר/ת החוג ל<שם החוג> באוניברסיטת <שם המוסד> ומתגורר/ת ב-<יישוב>.

אודה לאישור על קבלת המייל.

המשך שבוע נעים!

<שם מלא>

באנגלית, המכתב ייראה כך:
Email subject line: Story Submission: <Story Name> (X words) by <Your Name>

Body:

Dear <publication name> editors,

Please consider this X-word short fiction piece, “>story name>.”

This is a <genre> piece set in Israel (where I'm from) that deals with <themes>.

My work has been previously published in <various publication names>.


I appreciate your consideration.

Kindest Regards,

Or Rozenberg

אם לא פרסמתם בעבר בכתבי עת ספרותיים או באתרי אינטרנט ובלוגים, אפשר לכלול במקום "הבשר" של פסקת הביוגרפיה, דהיינו החלק המפרט את הפרסומים הקודמים שלכם, את המשפט הבא – או לוותר עליו, לשיקולכם:

אני <עיסוק>, בוגר/ת החוג ל<חוג> באוניברסיטת <מוסד> וזאת היצירה הראשונה שאני מגיש/ה לפרסום.

או באנגלית

<Profession> by day, I am a graduate from <institution> university and this is my first manuscript to be submitted for publication.

אסנת גואז מקבוצת הפייסבוק "להוציא לאור ספר: סופרים מתייעצים" אסנת גואז מראיינת את הסופר מיכאל (מייק) עומר על הוצאה לאור באמזון

מרכיבים נוספים שחשוב לכלול במכתב המקדים

  1. הערה לגבי עמידה בתנאי ההגשה של ההוצאה – אם מדובר בהוצאה אמריקנית, כנראה שהיא הגדירה בתנאי ההגשה אם היא מאפשרת או לא מאפשרת הגשה של היצירה ליותר מכתב עת אחד במקביל. מוטב לציין זאת –

This isn't a simultaneous submission, so I'll appreciate your response as soon as time allows it.

או, אם כן מדובר בהגשה סימולטנית –

This is a simultaneous submission, and I will let you know if it is accepted elsewhere. 

אותו כנ"ל לגבי כתב עת ישראלי. רובם לא מאפשרים הגשה סימולטנית, ולכן מוטב לכתוב – "לתשומת ליבכם, יצירה זו אינה מוגשת לכתבי עת אחרים במקביל. על כן אשמח לקבל בהקדם את תשובתכם, לכאן או לכאן, כדי שאוכל לקדם אותה לקראת פרסום".

2. התייחסות לכתב העת עצמו – אין דבר שמוריד לעורכים יותר משגיאות בשם שלהם או התייחסות לאנתולוגיה בשמה של ההוצאה ולהפך. גם אם אתם מגישים לכמה כתבי עת במקביל, שימו לב לפרטים הללו, גם אם זה אומר לכתוב בשורת הנושא את שמה של ההוצאה ובגוף המייל את שמה של האנתולוגיה.

וכפי שציינתי בפוסטים הקודמים בנושא, התייחסות לתוכן האנתולוגיות הקודמות שראו אור באותה הוצאה או לטעמם של העורכים יכול לקדם אתכם פי מיליון, גם אם אתם סופרים לא מוכרים. תארו לעצמכם מה יכולה לעשות שורה כמו "לאחר שהגיליון הקודם הכיל את סיפורה המרתק של X בנושא כישוף בימי הביניים ואת סיפורו המפחיד של Y שהתרחש בין כתלי בית ספר לקוסמים, חשבתי שיעניין אותך לקרוא סיפור העוסק בתלמידי ישיבה מימי הביניים החוטאים בכישוף".

לא חייבים לרכוש את הגיליונות הקודמים כדי לדעת מי המתחרים שלכם על הגיליון הנוכחי, מספיק לעקוב אחרי העורכים או ההוצאה. הסצנה הספרותית בארץ נוטה להתרכז בפייסבוק (בעיקר בפרופילים האישיים של העורכים). בטוויטר – יש סצנה שוקקת למדי בפרופילים של העורכים, הכותבים, ההאשטאגים וההוצאות. בטוויטר גם אפשר למצוא פרויקטים שמעולם לא פורסם עבורם קול קורא בפלטפורמות אחרות.

שיילין מפלטפורמת הטאלנטים הספרותית Reedsy מסבירה כיצד לכתוב author bio

עוד משהו?

חשוב לקחת בחשבון שככל שתשלחו את הסיפור ליותר הוצאות, תתפתו להעתיק מעצמכם את נוסח ההודעה. זה בסדר, כל זמן שהניסוח המקורי לא מכיל שגיאות כתיב ודקדוק. ודאו גם שאתם לא מעתיקים מספר מילים שגוי אם התבקשתם לקצר טיפה את הטקסט בשביל מגבלת מילים של כתב עת כזה או אחר.

כמו כן, שימו לעצמכם תזכורת ביומן לבדוק אם קיבלתם תשובה למייל בתוך חודשיים או שלושה מיום ההגשה, תלוי אם ישנה עונת חגים בפתח. אם לא קיבלתם תשובה בתוך אותו פרק זמן, שלחו מייל קצר המבקש לדעת אם יש חדש בנוגע לסיפור שלכם.

החושב הלא נורמלי

לחשוב מחוץ לקופסה

אם תרצי

Do not fear mistakes. There are none. -- Miles Davis

ולווט אנדרגראונד

בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל

הפרעות קצב ועיצוב

חפירות על עיצוב, מוזיקה ושטויות נוספות

מולטיוורס

קומיקס, קולנוע, טלוויזיה וכל מה שחוצה עולמות

נוֹשָׁנוֹת

פכים קטנים ועניינים שונים מתוך כתבים ישנים. הבסטה שלי בשוק הפשפשים של הזיכרון הקולקטיבי. _____ מאת אורי רוזנברג