קריאה זה מרתון, לא ספרינט

מחשבה לשנה החדשה על אתגרי קריאה שדווקא עדיף להימנע מהם

מדי שנה, גודרידס מנסה לשכנע אותי להירשם לאתגר קריאה. "הציבי לעצמך את האתגר ל-!2022" הם קוראים, מעל שדה שבו אני אמורה להזין את מספר הספרים שאשאף לקרוא בשנה הקרובה. פעם הייתי מזינה באדיקות מספרים בשדה הזה, עוקבת אחר העמידה שלי ביעד לאורך השנה, וכן – גם מתאמצת לדחוק פנימה עוד כמה ספרים בחודש דצמבר, אם נראה היה שנותרתי מאחור.

יותר מארבעה מיליון קוראים הגדירו לעצמם אתגר קריאה באמצעות גודרידס בשנת 2020 (יותר מאוכלוסיית גאורגיה או לוס אנג'לס). קוראים אלה אתגרו את עצמם לקרוא 237 מיליון ספרים. גודרידס לא ששה לנדב מידע בנושא, אבל יש להניח שלמרות שנת הקורונה, הסגרים והזמן שהתפנה פתאום להרבה מאוד אנשים, רובם לא עמדו באתגר. ידוע שבשנת 2018, הסוערת הרבה פחות, רק 16 אחוזים מהקוראים עמדו בכמות שהגדירו לעצמם וקראו 21 אחוזים ממכסת הספרים שהוגדרה בכלל הרשת החברתית. האתגר הממוצע שמשתמש גודרידס מציב לעצמו עומד על 40-50 ספרים, מה שאומר שרוב הקוראים בהכרח קראו פחות.

אפשר לפטור בקלות את גודרידס כרשת חברתית שבסך הכול מנסה לעשות טוב בעולם – לעודד קריאה בתור הצגתה כתרגיל פרודוקטיבי. ואכן, לא חסרים מומחי פרודוקטיביות ברשת שטוענים שקריאה צריכה להיות הרגל של משמעת עצמית, שצריך להקדיש לו לפחות 15 דקות מדי יום. בדיוק כמו כתיבה, קריאה מוצגת שם כעניין של התמדה. ואם סטיבן קינג יכול לכתוב אלפיים מילה מדי יום, כל יום, ולהוציא ספר כל שנה – כמה קשה זה כבר להקדיש רבע שעה ביום לקריאה, ולהגיע למצב שאנו מעשירים את המדף מדי שנה בעשרות ואף מאות ספרים חדשים?

חשש מהחמצה (של מילים)

הבעיה היא שפרודוקטיביות היא חרב פיפיות בכל מה שנוגע להנאה מקריאה. נסו להיזכר רגע במטלות שהתבקשתם לכתוב עבור שיעורי ספרות, או ב-book reports שהתבקשתם להגיש בשיעורי אנגלית. גם אם הספרים שהתבקשתם לקרוא נחשבים לקלאסיקות, כנראה שנהניתם יותר להתלונן עליהן מאשר לכתוב עליהן. גם בתור מבוגרים, סביר להניח שהלחץ לקרוא ספר מסוים, רק כי כולם מדברים עליו, או לסיים ספר שהתחלתם לקרוא לפני זמן רב והתקשיתם לצלוח, גורמת לכם סבל מסוים.

וזה עוד מבלי לדבר על הסבל שגורם לכם הלחץ לעמוד באתגר הקריאה. לא נעים להיכנס לגודרידס ולראות שם שאתם רחוקים מלעמוד ביעד שהצבתם לעצמכם. לא נעים לראות שמד ההתקדמות שלכם (הטראקר) עומד על 70 אחוזים, או כל מספר אחר שמעיד על התקדמות לא מספקת, כאילו קיבלתם ציון לא טוב מהפלטפורמה. גם אם אתם מודעים לכך שלאי עמידה באתגר אין שום השלכות, אתם יכולים למצוא את עצמכם נמנעים מספרים ארוכים או מאתגרים יותר לקריאה, ומנסים לדחוס כמה שיותר זמן קריאה לקראת סוף השנה. כל זאת, רק כדי שתוכלו להפגין את ההישג מול עצמכם ומול משתמשים אחרים, שאיך שהוא תמיד מספיקים לקרוא הרבה יותר מכם.   

הבחור הזה קרא 30 ספרים ב-30 ימים. לא בטוח שהוא נהנה

אז הנה חדשות – ההתקדמות שלכם לעולם לא תספיק. בשנת 2013 הודפסו בישראל 8,411 ספרים. בארצות הברית הודפסו באותה שנה 275,232 (כולל מהדורות חדשות לספרים קיימים). הסיכוי שלכם לקרוא את כל הספרים שפורסמו באותה שנה או לאחר מכן לא מזהיר. קריאה של ספר באנגלית בן 300 עמודים לוקחת לקורא שזאת שפת האם שלו 8.3 שעות (או עשר, בגרסת שמע), או חמש שעות – אם אימן את עצמו לקרוא מהר. אם תלכו לראות את "ספיידרמן" החדש, לשם ההשוואה, זה ייקח לכם שלוש שעות כולל מציאת חנייה – ומדובר בסרט באורך שעתיים וחצי. במילים אחרות, יש לכם הרבה יותר סיכוי להשלים את כל הקטלוג של סינמה סיטי לשנת 2022 מאשר לקרוא את כל הספרים באתגר הקריאה שלכם לשנה הבאה.

אז מה הפתרון – לקרוא רק כשמתחשק?

לאו דווקא. קוראים שמגיעים לספר מסוים פה ושם לרוב ימצאו את עצמם קוראים כותרים ספורים בשנה. אפשר להציב לעצמכם אתגר שמתבסס על סוגי החומרים שאתם קוראים, להבדיל מהכמויות שלהם. אתם יכולים להחליט שהשנה אתם קוראים יותר מדברים שאהבתם בעבר, או יותר מדברים שלא קראתם בכלל, או יותר ספרים בשפה שאותה אתם רוצים ללמוד – כל אחד והיעד שאותו הציב לעצמו. ככה אתם תיהנו יותר, תפיקו יותר, וגם תחזרו למנה נוספת, בלי להתפשר על אורך הספר או על הז'אנר שלו.

אני, לדוגמה, משתדלת לקרוא ספר שירה אחת לחודש-חודשיים. זה לא הז'אנר שלי ומעולם לא היה, אבל אני אוהבת את האתגר האינטלקטואלי והפואטי ששירה מציבה בפניי, ולכן מנסה לצלוח ספר כזה אחת לתקופה, או לכל הפחות לקרוא את הניוזלטר של "שירה נכנסת".

בואו לא נשכח את הצדדים היותר חיוביים של גודרידס

כדי להשתפר בעבודה שלי, אני מנסה גם לקרוא אחת לחודש ספר שעוסק במנהל עסקים או ביזמות (האחרון היה על נטפליקס – שהרגיז אותי למדי אבל הכיל גם כמה רעיונות טובים). ומשום שאני כותבת למחייתי באנגלית, אני קוראת אחת לכמה שבועות ספר בשפה הזאת. אפשר ורצוי לשלב בין הקטגוריות, כפי שעשיתי כשקראתי את "הכל אודות ליהמן" (פרוזה + ניהול + שירה) או The Cult of We (ניהול + אנגלית).

הספרים הכי טובים שקראתי השנה היו דווקא מסות היסטוריות (מ-"אקסטזה טוטאלית" על הסמים בגרמניה הנאצית, דרך "היורש הדגול" על קים ג'ונג און ועד "מסע האנושות" על ההיסטוריה של הכלכלה), אז בשנה הבאה אני מתכננת לקרוא עוד מאלו, וגם לצלול לתת-ז'אנרים שנרתעתי מהם בעבר, כמו ביוגרפיות ומניפסטים. מעבר לכך, אני הולכת לחפש יותר קלאסיקות מד"ב שטיפה יותר קשה למצוא בספריות עירוניות כמו The Continuous Katherine Mortenhoe ו-"סוחרי החלל" של פרדריק פול, כי אני אוהבת לעקוב אחר הסקירות שלהן באתרים כמו "יקום תרבות" וכי הן מכילות רעיונות שתמיד שווה לעקוב אחריהם בראי הזמן.

אין לי מספרים לכל המטרות הללו, וגם לא צריכים להיות לי. אני מעדיפה להשקיע חודש שלם בלקרוא ספר טוב מאשר לתת שבוע ופחות לכמה ספרים שאזנח אחרי שלושים עמודים בממוצע. המדד היחיד שלי להצלחה הוא ספרים שאני זוכרת אחרי הקריאה, שיש לי מה לומר עליהם, ואם נהניתי מהם ממש – שיש לי איך להמליץ עליהם לאחרים. לשמחתי, בכל שנה יש לי גם לא מעט כאלה.  

מאת: אור רוזנברג

אוהבת לקרוא ספרים ולפעמים גם אוהבת לכתוב אותם. ספר הביכורים שלי עובר בימים אלה עריכה ספרותית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

החושב הלא נורמלי

לחשוב מחוץ לקופסה

אם תרצי

Do not fear mistakes. There are none. -- Miles Davis

ולווט אנדרגראונד

בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל

הפרעות קצב ועיצוב

חפירות על עיצוב, מוזיקה ושטויות נוספות

מולטיוורס

קומיקס, קולנוע, טלוויזיה וכל מה שחוצה עולמות

נוֹשָׁנוֹת

פכים קטנים ועניינים שונים מתוך כתבים ישנים. הבסטה שלי בשוק הפשפשים של הזיכרון הקולקטיבי. _____ מאת אורי רוזנברג

%d בלוגרים אהבו את זה: