ג'נרט לי ספר – בקליק

לפני שנתיים פרסמתי כאן בבלוג על ג'ספר (אז הוא עוד נקרא "ג'ארוויס"), בינה מלאכותית טיפה יותר מתוחכמת מ-Open AI שמאפשרת לכותבים, בין השאר, לג'נרט פסקאות שלמות על סמך פסקה לדוגמה שכתבו, או אפילו על סמך רעיון כללי בלבד. זה היה עוד בראשית הבהלה ל-AI, כשכולם נדהמו ממה הדבר הזה יכול לעשות, אבל נמנעו עדיין מליישם אותו בעבודה, בין השאר כי היכולות שלו נתפשו כבוסריות. הוא היה מסוגל לכתוב כמו בן אדם, אבל לא תמיד היטה מספיק תשומת לב לטון ולז'אנר שהתבקש להיצמד אליהם. חלק מכלי ה-AI גם התהדרו, כבר אז, בתמיכה בעברית, אבל לא הצליחו להימנע מטעויות כתיב ודקדוק.

ואכן, מאז זרמו הרבה מים בנהר, ועמם נשטפו לחוף הרבה מתחרים נוספים ל-Open AI, שהשתכלל בינתיים בעצמו והפך לאחד הכלים המרכזיים שמתכנתים, אנשי עסקים ואקדמאים נעזרים בו בעבודה שלהם (גם אם הם לא יודו בכך מרצונם). במקביל, היכולת של כלי בינה מלאכותית לסייע לכותבים במלאכתם השתפרה מאז לאין שיעור. ראינו לכך הוכחה ניצחת כשסופרת יפנית הודתה בריש גלי, ועוד בעת קבלת פרס חשוב, שג'נרטה חלקים שלמים מהרומן זוכה הפרסים שלה באמצעות כלי שכזה.

היוטיובר מייק זימה סוקר את המאמר השנוי במחלוקת של הגרדיאן "המאמר הזה נכתב בידי AI. מפחדים, בני אנוש?" מ-2020

ולכל אלה שמודאגים ששימוש בכלי בינה מלאכותית עלול להאיץ את האימוץ שלהם, שלא לדבר על לייתר לחלוטין את עבודתם של כותבים, לדעתי אתם צודקים וטועים בו זמנית. לצערי אי אפשר להתעלם מהפתרונות שהבינה המלאכותית מציעה כרגע. מי שיעשה זאת, דן את עצמו לעבודה סיזיפית שבסיומה הוא יגלה שהוא כבר לא רלוונטי ואולי אפילו נטול פרנסה. לעומת זאת מי שישכיל לאמץ את הפתרונות שהבינה המלאכותית מציעה לא רק יגלה שהיא מצליחה "לקרוא" אותו (סליחה על משחק המילים) לא רע בכלל, אלא שהיא חוסכת לו שעות רבות של מחקר ומאמץ, ולמעשה מאפשרת לו להתרכז בעריכה ושכלול של פסקאות קיימות – ללא ספק הצד הקל והמהנה יותר של העבודה.

אני נוטה לחשוב על הבינה המלאכותית, בהקשר הזה, כמו מכונה להכנת בצק. גם אם אתם האופים המוכשרים ביותר בעולם, לא תעדיפו שמכונה תעשה לכם את העבודה הסיזיפית של התפחת השמרים, כדי שתוכלו להתרכז בצדדים המהנים יותר של העבודה, כמו הרידוד, הקימוח, הלישה, או הליפוף לחלות?

אז אם השתכנעתם, הנה ארבעה כלים חינמיים, במידה חלקית או מלאה, פלוס אחד בתשלום, שיעשו את מלאכת הכתיבה קצת יותר פשוטה. בכוונה לא כללתי כאן רק כלי בינה מלאכותית אלא גם כלי אחד שיכול לסייע לכותבים באופן כללי, מהתקופה שבה לא חשבנו להיעזר ברובוטים.

1.Playground by Open AI

ייאמר לזכות החברים ב-Open AI שהם לא נחים לרגע. ברגע שהם זיהו שהכלי שפיתחו משמש בין השאר כותבים, הם מיהרו לפתח עבורם פלטפורמה ייעודית, כזאת שבה יוכלו לייצר בלי בעיה טקסטים עם ChatGPT תוך שהם מגדירים לו מראש מה הטון ואורך הפסקה המבוקש. אני, אישית, לא מאמינה שמדובר בכלי המוצלח מקרב אלה שאפרט בהמשך. את מה שהוא עושה אפשר לעשות לא פחות טוב, וגם בחינם, דרך Claude או כלים לניסוח מחדש כמו Grammarly או Wordtune (שנידונו כאן בהרחבה בפוסט הקודם). היתרון היחידי של Playground הוא היכולת להשתמש ביכולות המחקר של ChatGPT כדי לבסס את הפסקאות שהוא כותב על מידע קיים באינטרנט – אספקט שבו הוא מתעלה על Claude לפי שעה. אה, וכמובן העובדה שהוא חינמי לחלוטין.

היוטיוברית ג'ניפר מארי מסבירה איך להשתמש בפלייגראונד

מחיר: חינם, בכפוף להרשמה

תמיכה בעברית: ללא

2. Claude

אולי כלי הבינה המלאכותית הטוב ביותר היום שתומך בעברית (ותודה לאסנת גואז על ההמלצה!). קלוד, בדיוק כמו ChatGPT, יג'נרט לכם פסקאות ורעיונות לפי דרישה. הוא גם יערוך עבורכם מחקר ויציע תכנים לקידום הספר, בדיוק כמו המתחרה הראשי שלו. מבחינתי, החיסרון העיקרי שלו הוא דווקא התמחור. קלוד נראה חינמי בהתחלה, אבל בדיעבד מגלים שהשימוש בו מוגבלים ל-Tokens המשפיעים בין השאר על כמות השאילתות שהוא יכול לענות עליהן בזמן נתון ואפילו על יכולת ההנמקה של התשובות שהוא נותן.

היוטיובר The Nerdy Novelist מסביר איך לכתוב רומן עם Claude, כולל הגב לספר

מחיר: שימוש מוגבל בחינם, בכפוף להרשמה

תמיכה בעברית: מלאה

3. Stack Exchange

המתכנתים שביניכם בטח מרימים עכשיו גבה. כל קשר בין Stack Overflow, קהילת המפתחים הגדולה בעולם, לבין כתיבה ספרותית – אמור להיות קלוש במקרה הטוב. רק שבסטאק אקסצ'יינג, החברה האם של סטאק אוברפלו, יש קהילה פנימית, פעילה ופחות ידועה בשם World Building ("בניית עולם", בתרגום חופשי).

הקהילה הזאת, כך יצא, היא אחד המקומות המומלצים באינטרנט שבהם אפשר לשאול – וגם לקבל תשובות – לגבי נושאים טכניים מורכבים במיוחד מהתחקיר שלכם, ואפילו לקבל המלצות לגבי איך מוטב לגשת אליהן כהלכה. זאת ועוד, התשובות נכתבות בידי בני אדם אמיתיים, חברי הקהילה, שיש להם תשוקה לנושא לא פחות ממכם, וכנראה חוסכים לכם זמן לא מבוטל בחיפוש אחר מומחים עם ידע דומה לשלהם בנושאים כמו תכנות, מכניקה, רפואה ומדע טהור. כותבי מדע בדיוני, פנטזיה, היסטוריה ומתח יפיקו מהפורום הזה מטעמים.

מחיר: חינם. כדי לקרוא את התשובות אין צורך בהרשמה.   

תמיכה בעברית: ללא 

4. Verb AI

לפני כמה שנים השתעשעתי ברעיון ליזום סטארטאפ שיסייע לכותבים בכלל ולסופרים בפרט לעבוד יותר מהר על יצירות שהם כותבים. הרעיון היה להתבסס על "קשתות כתיבה" ועל מוסכמות שמקובלות בכל ז'אנר כדי להציע לכותבים איך לבנות את הספר והתסריט שלהם ואז לבנות אותו סצנה אחר סצנה, בשיטה של building blocks שאפשר תמיד לפרק ולהרכיב מחדש.

במחקר שוק שעשיתי, ראיתי שיש לא מעט ביקוש לכלי שכזה. הבעיה הייתה ההיתכנות. רוב הסופרים לא מצליחים לכתוב באופן קבוע, בין השאר כי קשה להתמיד במלאכה סיזיפית כמו כתיבה לאורך זמן. כתוצאה מכך, סביר להניח שהם לא ירצו לשלם על כלי כזה, לא כל שכן על מנוי חודשי או שנתי.

בעוד אני יורדת מהרעיון, יזמים שלא קשורים אליי בשום צורה החליטו להרים את הכפפה. נכון למרץ 2024 הם מאפשרים להירשם לגרסה חינמית בהרצה שבה תקבלו "קנבס" ריק לעבוד איתו ועליו אפשרות לערוך את מבנה הרומן שלכם, כמו גם אפשרות לג'נרט חלקים ממנו עם בינה שיחתית דומה לשל ChatGPT. הפעם, כמובן, כשכל מה שאתם מג'נרטים עם Verb שייך לכם ובמסגרת המנוי שלכם. זאת הבטחה לא מובנת מאליה, לנוכח העובדה שכל השיחות עם המתחרה Open AI יכולות בקלות למצוא את עצמן בשיחות עם כותבים אחרים בשל מדיניות זכויות היוצרים השנויה במחלוקת של ChatGPT.

אחד ממייסדי Verb AI מסביר איך להשתמש בכלי לכתיבה בדיונית

 כאילו מתוך מחשבה על נושא התשלום, כללו ב-Verb  גם פיצ'ר חמוד של "ניג'וס" (nudge) שתכליתו להזכיר לכותבים לחזור לעסוק במלאכה כל כמה זמן, לבחירתם. ולמקרה שלא התחברתם לפלטפורמה כדי לקבל את הניג'וס, Verb מתממשק בקלות לתוכנות אופיס ויכול בשמחה להציק לכם גם שם.

מחיר: חינם, לעת עתה

תמיכה בעברית: ללא

5. Sudowrite

סודורייט הוא מעין גרסה מתוחכמת יותר של Verb שגם מתיימרת לעשות חלק מה-heavy lifting שקשור לתכנון הרומן. כלומר, להציע לכם איך לבנות את הסצנות, איך דמות אמורה להגיב להתרחשות מסוימת, ואיך כדאי לתאר סצנות מורכבות כדי להתייחס לכל אחד מחמשת החושים (!). הוא גם יכול לתת לכם פידבק, משל היה מדובר בעורך מקצועי.

במובן הזה, הוא מתחרה ישירות בפלטפורמת הכתיבה הוותיקה Scribble, שהתחדשה אף היא לאחרונה ביכולות AI לבניית עולם בדיוני ודמויות. אלא שסודורייט, מעבר להיותו זול מהמתחרה, מתוחכם יותר בכך שהוא מאפשר לעבוד עם בינה שיחתית במקום עם טמפלטים, כלומר לשלב את "העורך" שלו בכל שלב של תהליך הכתיבה. הוא גם כל הזמן (אבל מילולית כל הזמן) יבקש מכם היזון חוזר כדי ללמוד לכתוב טוב יותר, כדי לא לתת לכם רק את הפרומפטים שהוא חושב שאנשים אחרים אוהבים. אם פחות נוח לכם לכתוב בפלטפורמה, יש לו גם גוגל אקסטנשן שמסתנכרנת עם גוגל דוקס. 

סרטון הפרסומת הרשמי של Sudowrite

מחיר: החל מ-$10 בחודש, תלוי בכמות הפיצ'רים שבה תירצו להשתמש (בסודורייט הם מתומחרים בקרדיטים). אפשר לנסות אותם במסגרת תקופת ניסיון חינמית.

תמיכה בעברית: סודורייט מבוסס בין השאר על הבינה השיחתית של קלוד, כך שהוא תומך בעברית

הפרומפט שלי

גם אם אין לכם שום כוונה להאציל חלק ממלאכת הכתיבה לבינה מלאכותית, ברור שהכלים שהיא מציעה יכולים להקל עליכם את העבודה משמעותית. לפני כתיבת הספר, היא יכולה לעשות עבורכם לפחות חלק מהתחקיר. לאחר כתיבתו, היא יכולה לסייע בבניית תכנית שיווקית. ובמהלכו, טוב, זה כבר תלוי בכם.

גם אם אין לכם כוונה להסתייע בכלי בינה מלאכותית, תמיד כדאי להיעזר בנשמות טובות שנמצאות בפורומים שכל תכליתם לתת מענה לשאלות של כותבים, לתת להם משוב על עבודתם, או סתם "להרים" להם ברגעים קשים.

זכרו, פעם היה מאוד מקובל אצל סופרים מפורסמים לשכור כותבים זוטרים יותר, אז הם היו ידועים בתור "סופרי צללים", לסייע בצדדים היותר סיזיפיים של מלאכת הכתיבה. גם היום אתם יכולים למצוא לא מעט מהכותבים האלה בפלטפורמות כמו Fiverr ו-Upwork שסיקרתי כאן בפוסט שעסק בפרסום באנגלית, ובאמזון יש לא מעט כותבים ששכרו אותם לכתוב ספרים הרבה לפני עידן ChatGPT. להיעזר בכותבים כאלה, או בכלי בינה מלאכותית, זאת לא חולשה שלכם ככותבים. להפך, זה כוח. זה ניצול מיטבי של הזמן ויכולת הריכוז שלכם, ובמקרה של בינה מלאכותית, גם של אילוצי תקציב.

צייר לי כבשה (בקליק)

גם אם אתם ממש אוהבים לכתוב, ייתכן שמתישהו נתקלתם בחוויה המתסכלת הבאה: מצאתם זמן ופינה שקטה (שילוב לא מובן מאליו), התכוונתם לכתוב או להמשיך מאיפה שהפסקתם, ונתקלתם במחסום.

אתם לא תהיו הראשונים או האחרונים שנתקלו במחסום כתיבה, ויש לא מעט דרכים לשחרר אותו – משנת לילה טובה ועד התייעצות עם עורכים. ובכל זאת, כנראה שהאינסטינקט הראשון שלכם יהיה לנסות לכתוב באופן אוטומטי. כלומר, להגדיר לעצמכם מסגרת זמן מסוימת ופשוט לכתוב את המחשבה הראשונה שלכם לגבי האופן שבו הסיפור אמור להתקדם. לפעמים יוצאות פנינים מהכתיבה הזאת. ברוב המקרים מדובר בטיוטות שהולכות לפח.

אם אתם כותבים באנגלית, כנראה שאתם מכירים אפשרות נוספת, והיא להניח למחשב לכתוב את הסיפור עבורכם. קיימים היום לא מעט כותבי AI (שם מכובס לתוכנה שמסוגלת לחקות סגנון כתיבה של בני אדם) שכבר מפיקים טקסטים שיווקיים ומענה במסגרת שירות לקוחות. כמה מהם אף התנסו בכתיבת שירה, מה שכמובן גרם לספקולציות בנוגע ליכולתם של רובוטים להחליף בני אדם במקצועות בלתי צפויים, אם אפשר לקרוא להם כך, כמו כתיבה ספרותית.

בשורה התחתונה, נכון לכתיבת שורות אלו (תחילת 2022), רובוטים עוד לא יודעים לזקק יצירה ספרותית ארוכה ומורכבת. הקרוב ביותר לכך הוא GPT-3, שהצליח לחקות במידה מסוימת את סגנון הכתיבה של ניל גיימן.

רובוטים כן עשויים להחליף לחלוטין בעתיד הקרוב את נהגי המוניות ואת פקידי הקבלה, מקצועות בתעשיות שמגלגלות מיליארדי דולרים ושלא דורשים יכולת ורבאלית מורכבת, כך שהדרך לתחום הספרות והאמנות עוד ארוכה. מה שאינטליגנציה מלאכותית כן יכולה לעשות הוא להקל עליכם את תהליך הכתיבה, ואפילו משמעותית.

איך כתיבת AI יכולה לסייע לכותבים?

כתיבת AI נועדה לחסוך חלק מהזמן והמאמץ שמושקעים בכתיבת טקסטים. היא עובדת הכי טוב בטקסטים שיש להם מבנה מוגדר, כמו דיווחי חדשות – שהכותרות שלהם בדרך כלל חוזרים על תבנית קבועה – אבל גם במקרים של חוקיות פחות ברורה. למשל, בכתיבת קופי למודעות שרצות בגוגל או ברשתות חברתיות, בכתיבת מאמרים ארוכים (מדעיים או שיווקיים) וכן, גם בכתיבת סיפורים.

אני אישית לא מכירה כותבי AI שמוצעים היום לגמרי בחינם, אם כי ניתן לנסות כמעט כל כלי שקיים בשוק (מ-anyword הפופולרי ועד Copysmith השולי יחסית) למשך כמה ימים בחינם תמורת פתיחת חשבון. אני מנוסה יחסית בעבודה עם Jasper (שנקרא בעבר Jarvis, כמו הבינה המלאכותית בסרטים של מארבל), אז ניגשתי אליו אחרי שעות העבודה כדי לנסות את מזלי בכתיבה יצירתית. Jasper מכיל מסגרת אחת שכזאת – Creative Story המוצעת משום מה תחת הקטגוריה "כתיבה למדיה החברתית".

כך תשתמשו ב-Creative Story של Jasper

בחלק של הבריף, הזנתי לתוך Jasper את סיפור המסגרת של הסרט "טרזן" בגרסת דיסני: תינוק ננטש בג'ונגל לאחר שהוריו הלכו לעולמם ומאומץ בידי גורילה טובת לב שמגדלת אותו כאילו היה שלה. אותו ילד יגדל כשהוא לא דובר שפת בני אדם, אבל יהיה חכם וחזק לא פחות מכל גורילה. Jasper גם ביקש שאגדיר את הטון של הסיפור, אז הלכתי על "שנון" (witty) ו-"מחמם לב" (heartwarming).

הנה קטעי הכתיבה ש-Jasper הנפיק עבורי, כלשונם:

1.

Tarzan was just an average English boy that use to live in the city. He had a great dog, played soccer with his friends and all of the other things kids do. One day, however, he got sick and his mom had to take him home early from school. When they got there she checked him out for anything abnormal but couldn't find anything wrong so they went back to sleep. The next morning Tarzan woke up feeling like death warmed over and didn't want any breakfast at all – which is unheard of for him! After his mom made some toast (he took two bites) he started getting really hot then cold then threw up everything that was in him before collapsing on the floor where he stayed for awhile before waking up

2.

Tarzan had never seen a human before. A loud, ugly creature with claws and arms that swung wildly around it's head. He could hear the screams of apes as the humans approached him, calling for him to come back to them. But Tarzan was not afraid of these creatures. The last thing his mother said before she died was "Remember where you came from." And even though he didn't know what that meant, Tarzan knew that this is where he belonged now- among these apes who loved him unconditionally after his parents abandoned him in the jungle when he was only four months old. It seemed like years since they left- how long had it been since then?

3.

Tarzan had always been a strange child. His parents died when he was only two years old, and he'd lived alone in the jungle ever since. Animals that were kind to him took him in, but they never taught him how to speak their language – so Tarzan grew up with no way of communicating with anyone else. He could already run faster than most humans before he even hit puberty; his strength surpassed any man's long ago; and when Tarzan found out about civilization through one of the animals who occasionally wandered by looking for food or water (he didn't know which), it became his new goal in life: Whatever happened next, if there was anything left over after finding someplace where people might actually know what to do

אז נכון, Jasper עוד לא מפיק טקסטים עם התחלה, אמצע וסוף – כדרכם של סיפורים שלמים. הוא התעלם מהבריף שלי בחלק מהקטעים (כתבתי במפורש שטרזן נמצא בג'ונגל, לא אוכל טוסטים באנגליה) וחדי העין ישימו לב שהוא לא חף משגיאות כתיב ודקדוק (it's head במקום its head). ועדיין, Jasper עשה כאן משהו די מדהים. הוא כתב קטעים משלושה סיפורים שונים תוך פחות מחמש שניות, ואני די בטוחה שאם הייתם קוראים כל אחד מהקטעים הללו בנפרד – לא הייתם יודעים שנכתב בידי תוכנת מחשב. תחשבו מה זה אומר מבחינת מחסום כתיבה. צריך רק להזין את הקטע הבעייתי, ו-Jasper יודע לאלתר שלושה פתרונות אפשריים כאילו מדובר בעניין של מה בכך.

מה לגבי קטעים שכבר כתבתי?

כותבי ה-AI שקיימים היום בשוק יודעים לעשות עבודת copyediting לא רעה בכלל. כלומר, הם לאו דווקא ימשיכו את הסיפור שכתבתם בדיוק מאותה נקודה או יציעו כיצד לפתח את הדמויות, אבל הם יוכלו לעזור למטב את הכתיבה ואת הזרימה של המשפטים הרבה לפני שעורך אנושי יעבור על הטקסט.

כלים לדפדפן כמו Wordtune ו-ContentBox יכולים לשכתב עבורכם כל משפט בשני קליקים עם העכבר, ואני לא מתלוצצת, לגמרי בחינם. פשוט סמנו את המשפט הבעייתי, לחצו על הסמן של התוסף הנבחר, ותקבלו כמה הצעות עריכה מסודרות לפי רמת הרלבנטיות. החיסרון היחיד הוא שצריך לקרוא את ההמלצות כמו תרגיל פסיכומטרי באנגלית – חלקן ישקפו בדיוק את המהות של המשפט שכתבתם, אחרות יהפכו אותה על פיה.

הדגמה וביקורת של אופן השימוש ב-Wordtune

כמובן, אפשר גם תמיד להיעזר ב-Grammarly, התוסף לדפדפן שנועד במקור לתקן שגיאות כתיב ודקדוק. בגרסאות הפרימיום שלו, בדגש על חבילת Business, אפשר לקבל הצעות לשכתוב של משפטים שלמים ואפילו לבקש תיקונים מיידיים מעורכים אנושיים שעובדים 24/7. אבל התיקונים סלאש שכתובים האלה הם טכניים, במקרה הטוב. הם לא יצללו לעומק המשפטים שלכם כמו עורך אנושי שיכול להקצות למשימה יותר מכמה שניות, או אפילו AI כמו Wordtune שמרשה לעצמו להחליף מילים ולשנות את הסדר שלהן במשפט כדי להישמע קולח יותר.

הדבר היחיד שעוד לא מצאתי AI שמצליח לחקות הוא טון. מכירים את האמירה "יש דברים שעדיף לומר בעל פה"? הלכה למעשה, עדיף לומר אותם בעל פה כי במיילים הם נשמעים "קרים", שלא לומר אגרסיביים מדי. זאת גם הבעיה עם AI. גם אם תתנו לו את הטקסט הכי קליל, הכי לא פורמלי שיש, תקבלו הצעות שנוטות לטון רשמי, עם מילים שרבים מדוברי האנגלית כלל לא משתמשים בהן ביום יום (nevertheless, furthermore). מה לעשות שהתוכנות הללו פותחו לצרכים עסקיים, ושפה יומיומית היא לא כוס התה שלהן.

ואם לא כתבתי באנגלית?

אם קראתם עד כאן, אתם מנחשים מה החיסרון הבא של כל כותבי ה-AI: הם לא ממש תומכים בעברית. נכון, יש את Rytr, אבל הוא במקרה הטוב יודע לקרוא עברית, לא לכתוב אותה. טוב, יש גם את Wordtune – שפותח כאן בישראל ומכיל את היכולת הנדירה להציע כמה הצעות לתרגום ישיר של טקסט מעברית לאנגלית. שאר הכותבים לא מסוגלים לקרוא טקסטים בשפת הקודש, לא כל שכן להציע ניסוחים חלופיים.

אז נכון, שוק דוברי העברית קטן, הפוטנציאל המסחרי נמוך, והאדפטציה לעברית לא מובנת מאליה לאור העובדה שכללי הכתיב והשחבור שונים בתכלית. סביר להניח שאם יהיו כותבי AI בשפות נוספות, הם יעדיפו להתחיל במנדרינית, הינדית, צרפתית, גרמנית… כל שפה שאוכלוסיית הדוברים שלה עולה על עשרה מיליון.

אבל גם בישראל, כמו בכל מקום אחר בעולם, רוצים להיות מסוגלים לכתוב טוב יותר. וכמו שלפעמים דווקא מחשב עולה על האסטרטגיה הנכונה ביותר במשחק שחמט, או על אסטרטגיית פתרון למשבר הנוכחי בחיי האהבה שלכם, ככה נכון לפעמים לתת לו לחשב כמה אפשרויות של הבעת רעיון מורכב במשפט אחד, או שניים.

אז מה הבעיה?

putting my writing through an AI writing helper and driving myself insane about the places it says I need to improve and then, as an experiment, putting pieces by deeply revered authors and seeing it gives them similar grades

— Turner 🐏🍷 (@shiraseceo) February 1, 2022

בתור התחלה, AI לא יודע לזהות או להכיר באיכות ספרותית

ל-AI יש בעיה אחרת, גדולה יותר ולא מדוברת יותר מדי. היא זולה. כותבים אנושיים לא יכולים להתחרות במחירים של אתרים כמו ai-writer.com שמציעים חמשת אלפים מאמרים למטרות קידום בגוגל תמורת 250 דולר לחודש – מחיר של כתבה יחידה אצל רבים מכותבי התוכן שאני עובדת מולם באנגלית. בעידן שבו גם ככה אתרים מסחריים כותבים מילים במשקל כדי לעשות רושם מזויף של אוטוריטה במנועי החיפוש, זה עניין של זמן עד שכמעט כל התוכן שנקרא באינטרנט ייכתב על ידי בוטים. כשזה יקרה, הוא יהווה עוד העתק על גבי העתק של תכנים קיימים, שלא מחדשים שום דבר, לא מאתגרים את הקורא ולא מרשים לעצמם ניצוץ של מקוריות.

כך, למשל, הייתה נראית הפסקה הקודמת שכתבתי (עם אותו נושא מרכזי) כשביקשתי מ-Ryte לכתוב אותה בעברית:

ל-AI יש בעיה נוספת, גדולה יותר ולא מדברים עליה יותר מדי. זה זול.

זו לא רק העובדה שה-AI משתפר בכתיבה, זו גם העובדה שבינה מלאכותית הולכת ונעשית זולה יותר.

בינה מלאכותית הולכת ונעשית זולה יותר מכיוון שאין צורך להכשיר אותה יותר עם נתונים, כל הנתונים הדרושים לו כבר זמינים דרך מאגרי קוד פתוח. עם הפיתוח החדש הזה, AI יכול לשמש כעת לכל סוג של משימת יצירת תוכן ללא צורך לאמן אותו תחילה עם הרבה נתונים.

המשמעות היא שליותר אנשים תהיה גישה לכלי בינה מלאכותית וישתמשו בהם לצרכיהם, מה שעלול להוביל להרבה בעיות בעתיד.

אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על הבעיה הזו עכשיו לפני שהיא תהפוך לנפוצה יותר וקשה לפתור אותה בהמשך.

וכך היא הייתה נראית באנגלית:

An AI has a lot of advantages, but it also has a lot of disadvantages. It is expensive. It is time-consuming. And it doesn't work as well as the experts say it should.

The process of building an AI system is very costly and time-consuming, so it's not feasible for most companies to employ AI in every department and in every project.

AI systems don't work as well as experts say they should, but they do have some advantages like:

– They can learn from previous experiences and use that knowledge to make decisions in the future;

– They can help humans with their day-to-day tasks by automating them;

– They can generate content at scale;

רמת הכתיבה לא איומה (לפחות לא באנגלית), אבל היא גם לא מי יודע מה טובה, ואי אפשר לומר שהיא קונסיסטנטית. נותר רק לקוות שהעדכונים הבלתי פוסקים של גוגל יאתרו מתישהו תוכן שאנשים נוטשים מדי מהר, או פשוט לא מבינים, ויתעדפו את אלה שניכר שעברו עריכה. ואם תפקידנו ככותבים יבוא לידי ביטוי בכך שנערוך טקסטים של מכונות וניקח את החומר הגולמי (או חלקי החומר שנאסף מהרשת) כדי לזקקו לידי יצירה שלמה – הרי שעדיין יש לנו ערך. ערך שאף מכונה, לא משנה כמה טוב היא לומדת, לא תוכל לחקות.

פרודוקטיביות היא לא מילה גסה

הדרך להתגבר על שלושה אתגרים מרכזיים בכתיבה ולכתוב יותר

אחרי הפוסט שבו סיפרתי איך תכננתי את כתיבת הרומן שלי כמו ניהול פרויקט לכל דבר ועניין, קיבלתי לא מעט תגובות. חלק היה חיובי, חלק פחות. נראה שכשזה נוגע לכתיבה, עדיין יש הילת קדושה מסוימת לדרור שהפעולה עצמה מאפשרת, לעומת הארגון שלדעתי נדרש כדי להפיק יצירה מההתחלה ועד הסוף.

הפוסט הזה לא בא לשכנע שאופן העבודה שלי הוא זה שעדיף לכותבים המעוניינים לסיים את מלאכתם בפרק זמן סביר. מי שמעדיף לכתוב וללקט, לשרבט ולארגן בדיעבד, יעשה זאת בכל מקרה. אבל המסר שאני מנסה להעביר בכל פעם שאני מדברת על אנשים על פרודוקטיביות, הוא שגישה מעשית לא אמורה להלחיץ ולדחוף למשמעת. להפך, המטרה של עשייה פרודוקטיבית היא להוכיח שיש דרך רגועה יותר לעשות דברים. הדרך הזאת מאפשרת לנו להיות בקיאים בצורה מיטבית בעולם שיצרנו ועדיין לתמרן אותו בצורה יצירתית, שמניבה סיפור מרתק.

עוד פוסטים על כתיבה:

• איך כתבתי רומן תוך כדי עבודה במשרה מלאה
• בתי קפה מומלצים לכתוב בהם
• כיצד הסמארטפון (לא) מסייע בכתיבה ספרותית

אז איך עובדים בצורה פרודוקטיבית יותר? קודם כל, נגדיר את הדברים שמקשים עלינו לכתוב. אחר כך, נמנה את העזרים הטכנולוגיים שעוזרים לנו למזער את ההפרעה, כך שתפגע בשטף הכתיבה שלנו כמה שפחות. כמו שאני רואה את זה, האתגרים המרכזיים שמקשים על כותבים לעבוד הם:

1. הסחות דעת
2. פיזור ידע
3. עבודה לא ממוקדת

מחברת פתוחה (Photo by Estée Janssens on Unsplash)

הנה כמה הצעות להתמודדות עם כל אתגר, כדי לשפר את האופן שבו אנו ניגשים לכתיבה:

1. הסחות דעת

את הגורם הראשון אני מניחה שכולם מכירים, בלי קשר לאם הם עוסקים בכתיבה או לא. קשה מאוד היום להתרכז במשימה אחת לאורך זמן עם שלל הנוטיפיקציות מהטלפון ושאר הצלצולים שתובעים את תשומת לבנו. אז מטבע הדברים, הדבר הראשון שאני מציעה הוא להשתיק את הטלפון, ולא רק כשכותבים (לי אישית אין מושג איך הטלפון שלי נשמע כשהוא מצלצל). מי שלא מצפה לשיחה דחופה יכול גם להרשות לעצמו לשים אותו על מצב טיסה.

אם אתם עובדים על מחשב, סביר להניח שגם הוא ינסה להסיח אתכם עם הודעות דואר אלקטרוני, או שתשומת הלב שלכם תנדוד מבלי משים לפיד בפייסבוק. יש כמה דברים שאתם יכולים לעשות כדי למנוע מעצמכם את הגישה לפיתויים האלו, ובכך להפוך את הפיתוי לבלתי ישים:

• ניתוק האינטרנט באופן זמני/ שימוש בתוסף Forest, שמקציב זמן לניתוק מהאינטרנט – אפקטיבי מאוד במזעור הסחות הדעת, אבל פחות פרקטי אם אתם מתכננים במקביל לאסוף מידע עבור כתיבת הספר.
• Facebook Feed Eradicator– כשמו כן הוא, תוסף שמעלים את הפיד מהעמוד הראשי בפייסבוק, אם כי הוא עדיין מאפשר לכם לגשת לנוטיפיקציות והודעות פרטיות. אני אומרת שאם כבר – לכו על הסוף וכבו את הנוטיפיקציות, במיוחד מהנייד.
• Toggl– תוסף שיכול גם לשמש כעזר מצוין בתרגילים של כתיבה אוטומטית, משום שאתם יכולים לעקוב באמצעותו אחר הזמן שהקדשתם בפועל לכתיבה, או להקצות מראש זמן לפעולה הזאת. אם, לדוגמה, הצלחתם להתרכז בכתיבה עשרים דקות לפני שדעתכם הוסחה, יש לכם כבר שיא ראשון לשבור.

 

2. פיזור ידע

בניתם עולם שלם על גבי דפים ספורים בלבד. אולי גם שרטטתם קווי מתאר לכמה דמויות. כל זה טוב ויפה, אבל עד כמה אתם שולטים במידע הזה? אין צורך לשנן אותו בעל פה, אבל כן יעזור לארגן אותו במקום אחד, שתוכלו להשתמש בו לאורך זמן (כלומר, גם אם תנטשו את הפרויקט לזמן מה) או לעדכן מידע חדש on the go.

למה זה חשוב? כי רובנו לא עובדים בכתיבה במשרה מלאה, ובמהלך היום יש לא מעט משימות שתובעות את תשומת לבנו. לפעמים, בגלל אילוצי החיים, אנחנו מתנתקים מכתיבה לתקופות ארוכות, שזה בעצם כמו להתחיל לכתוב מחדש. אנחנו קוראים שוב את מה שכתבנו, מנסים להיזכר למה הרמזים המטרימים שהכנסנו אמורים להתייחס ומי הדמות שהבליחה לפתע בפרק שבע. לו רק המידע הזה היה רשום במקום מסודר שהוא לא היצירה שכתבנו….

אפשר לארגן את המידע בקלות דרך אפליקציית Evernote, שהיא מעין תחליף לפנקסים שהיינו פעם נושאים על עצמנו. עוד אפשרות היא אפליקציית גוגל דרייב, שבה אפשר לארגן את כל סוגי המסמכים, או מחברת ב-OneNote. גם תוכנות ייעודיות לכתיבת ספרים, כמו Scrivener ו-Wavemaker, יעשו את העבודה. ההבדל העיקרי הוא שבאפליקציות של מיקרוסופט וב-Evernote תוכלו ליהנות מנפח אחסון מסוים בחינם, מה גם שתוכנות ייעודיות לכתיבת ספרים נוטות להיות יקרות.

 

3. עבודה לא ממוקדת

אי אפשר להאשים כותב על שאין לו זמן לכתוב, או שהוא אינו מסוגל להתמיד בכתיבה לאורך זמן. כתיבה היא מלאכה תובענית במיוחד, בעיקר נפשית. היא אף גדולה מסכום חלקיה, כי חלקים גדולים ממנה לא רואים אור לעולם.

כותבים לא לבד בסירה הזאת. גם יזמים שמקימים סטארט אפ לא זוכים תמיד להגשים באמצעותו את כל החלומות שהיו להם לגבי איך המוצר הסופי הולך להיראות, וכנ"ל לגבי מעצבים, מתכנתים ואדריכלים – שכותבים עוד ועוד תוכניות, רק כדי למחוק או לשכתב אותן בזו אחר זו.

הפתרון לתסכול, במקרה זה, הוא לא להימנע מכתיבה – אלא לתכנן אותה בצורה חכמה יותר, מתישה פחות. התכנון  כולל, מטבע הדברים, כמות מסוימת של משימות, בהתאם לאופי היצירה שברצונכם לכתוב והמורכבות שלה. יש כמה דרכים לסדר רשימת משימות שכזאת בתוכנה לניהול משימות – ואותן אמנה כאן.

חשוב לי קודם לציין שאני מדגימה את האפשרויות על גבי Trello, משום שהוא קל לשימוש וחינמי כמעט לחלוטין. קיימות לא מעט אפשרויות נוספות בשוק –  Basecamp ,Asana, Wrike, Monday וכמובן התוכנות הייעודיות לכתיבת ספרים – אך הן כרוכות בתשלום ולעתים מורכבות מכדי שיהיה אפשר להסביר את התפעול שלהן במסגרת הפוסט הקצר הזה. מי שבכל זאת מעוניין לשמוע על החוויה שלי מהעבודה עם חלק מהן, מוזמן לעבור לפרטי.

פתיחת חשבון בטרלו היא משימה פשוטה מאין כמותה. נרשמים עם כתובת המייל או חשבון הפייסבוק. לאחר מכן, בוחרים את המטרה שלשמה אתם משתמשים בשירות (כנראה "אישית") ועיצוב כלבבכם. לאחר מכן, מתחילים למפות את הפרויקט על גבי לוח המשימות. הנה כמה הצעות לאיך לעשות זאת:

• המחשה של הסיפור – נועדה נטו לעשות סדר ברשימת הדמויות, המקומות והאירועים

http://www.youtube.com/watch?v=XEwm4b6yHOY

• ניהול משימות בסיסי – לעשות, בתהליכים, בוצע. מתאים לכל הכותבים.

http://www.youtube.com/watch?v=aqxsnWKYaA8

• ניהול פרויקטים – תחקיר, כתיבה, עריכה, הפקה. שימו לב שחלוקה מסוג זה משמעה שאתם עוסקים בכל הפרויקטים בו זמנית. מתאים למי שעובד בלוח זמנים צפוף במיוחד ומשחרר בכל פעם פרק אחד.

דוגמה ללוח מבוסס פרויקט (מקור: https://blog.trello.com/community-perspectives-vol-1)

• ניהול לפי לוחות זמנים – איזה חלק מהרומן אתם מתכוונים לסיים בעוד שבועיים (אם אתם כותבים במסגרת חופשת פסח, לדוגמה), איזה בעוד חודשיים ואיזה בעוד חצי שנה. מתאים מאוד למי שכותב ספר עיון.

לוח מבוסס לוח זמנים (מקור: https://www.kellyepierce.com/blog/organizing-my-novel-with-trello)

• ניהול לפי נקודות מבט – כל דמות מקבלת עמודה משלה, כשציר הזמן יכול להיות זהה עבור כל הדמויות או שונה, כפי שנעשה לדוגמה בספרים של ג'ורג' ר.ר. מרטין.

לוח טרלו מבוסס דמויות (מקור: https://jilly.ca/2018/04/how-to-use-trello-to-plot-a-story-with-multiple-timelines/)

• ניהול פרויקט בצוות – כל פרק מקבל משימה משלו והעמודה קרויה על שם הכותב שאחראי לכתוב אותה או הקורא שאמור לתת עליה משוב. לכל אנשי הצוות יש גישה ללוח הפרויקט ואפשר להקצות להם משימות באמצעותו.

לוח טרלו מבוסס צוות (מקור: https://www.tumblr.com/tagged/trello)

או ככה:

https://blog.trello.com/is-business-class-right-for-you

קריטריונים	עמודות	קהל יעד	הערות
ניהול משימות בסיסי	לעשות, בתהליכים, בוצע	כולם	—
ניהול פרויקטים	תחקיר, כתיבה, עריכה, הפקה	עובדים בלוחות זמנים צפופים מאוד	מחייב לעסוק בכל שלבי הפרויקט בו זמנית
ניהול לפי לוחות זמנים	לוח זמנים לביצוע (דדליין)	כותבי ספרי עיון	—
ניהול לפי נקודות מבט	לפי דמויות	כותבי ספרים עם נקודות מבט שונות	ציר הזמן לא חייב להיות מקביל
ניהול פרויקט בצוות	לקריאה, בעריכה, גרסה סופית	עובדים בצוות (של כותבים, של קוראים)	המשימות בלוח זה הן הפרקים

 

יש לא מעט הצעות נוספות לפריסת משימות בטרלו עבור כותבים. כאן יש בכלל תכנית עבודה מפורטת, כולל שימוש בצ'קליסטים ותיוגים בצבעים. בלוגרים מסוימים מעדיפים למפות באמצעות טרלו את היצירה לפי רעיונות, דמויות ופרקים – אבל אני מאמינה שזה קצת חוטא לתפקידו של טרלו כמנהל משימות, כמו גם לאפשרות התנועה בין העמודות השונות.

לסיכום, משהו בנימה אישית. אני מאמינה שלהיות אדם כותב היא לא תכונה שבאה לידי ביטוי רק כשמתיישבים לכתוב בשעות הפנאי. אדם כותב הוא בהכרח אדם יצירתי, שנאבק כל יום כדי להעלות את הרעיונות שלו על הכתב, ולא משנה אם ב-day job שלו הוא סופר, איש מכירות או מתכנת. לאדם כזה מגיע שיהיו את הכלים לרקום עור וגידים סביב הרעיונות שלו. הם לא חייבים להיות הכלים שאני הצעתי, אבל הם צריכים לאפשר לו קצת אורך נשימה במסגרת התובענות של מלאכת הכתיבה, אילוצי הזמן וריבוי הסחות הדעת שמסביב. אורך נשימה, שבסופו יש גם הקלה מסוימת – הידיעה שטיוטה נוספת הושלמה.

איך כתבתי ספר בתוך שנתיים, תוך כדי עבודה במשרה מלאה

לא, אין דרך קלה לעשות זאת

כתיבת ספר היא הרפתקה לטווח הארוך. בכך היא שונה מסיפור קצר, שאפשר לסיים ולערוך בכמה סשנים מרוכזים, או מכתיבת פוסט לבלוג הזה, שאני יכולה לסיים בכמה שעות. כמה ארוך? זה בעיקר תלוי בכם, הכותבים. האם אתם עובדים במשרה מלאה או חלקית? האם אתם כותבים בבית או מחוץ לבית? האם אתם כותבים בבוקר או בערב? והאם יש לכם ילדים ו/או כלב תובעני במיוחד?

חלפו שנתיים מאז שהתחלתי לכתוב את "עיר העצמות היבשות", מותחן אימה אורבני ישראלי, במסגרת השלוחה של יוזמת חודש הכתיבה הבינלאומי (National Novel Writing Month) בתל אביב. בתקופת הזמן הזאת יצא לי לחבור ולהתייעץ לא מעט עם כותבים אחרים, בעלי נסיבות חיים מגוונות וזמן פנוי יותר או פחות משלי. רובם טרם סיימו לכתוב את הספר שלהם, ובתקווה יצליחו לעשות זאת בחודש נובמבר הנוכחי או אחריו. אלה שהצליחו, מדווחים שהעבודה נמשכה בין שנה לחמש שנים (!). מדובר אך ורק על כתיבה, כן? בלי עריכה, שיווק או משא ומתן עסקי על זכויות יוצרים.

עוד פוסטים על כתיבה:

• בתי קפה מומלצים לכתוב בהם באזור השרון והמרכז
• סקירה על אפליקציית A Novel Idea

כל זה לא אומר שהסיפורים שאתם שומעים על רומן שנכתב בסוף שבוע בבקתה פסטורלית בהרים, או במהלך תקופת אבטלה של כמה חודשים, מצוצים מהאצבע. כנראה חיים בינינו כמה אנשים מוכשרים שמסוגלים להפיק כל כך הרבה מכל כך מעט זמן פנוי. הם נדירים כמו אותם אנשים מבריקים באוניברסיטה, שהתחילו ללמוד לילה לפני מבחן ששאר הסטודנטים כססו לקראתו ציפורניים במשך חודש ויותר. רוב הכותבים לא יצליחו לכתוב את יצירת המופת שלהם, או לכל הפחות את הטיוטה הראשונה, בערב אחד. כלומר, אלא אם כן הם התכוננו לכתיבה היטב.

היד הזאת שייכת לסופר או בלש (Photo by Alvaro Reyes on Unsplash)

מה זה אומר "להתכונן לכתיבה"?

1. בניית עולם – בסדרת "שיר של אש ושל קרח", הדמויות מסודרות לפי בתים, בסמוך למפות רלוונטיות. המידע הזה אורגן מראש כדי לאפשר לכותב להתמצא בתוך העולם שבו היצירה מתרחשת, ושיטת הארגון הייתה תקפה גם אם "העולם" לא היה שבע ממלכות אלא רחוב צר, או אפילו חדר אחד.
2. בניית סיפור – בסרטים רבים ממחישים זאת באמצעות לוח גדול שחוטים מקשרים בין פיסות המידע שמוצמדות אליו. ככלל, הבנייה לוקחת בחשבון מה אנחנו רוצים שיקרה קודם, מה רוצים שיקרה אחר כך. זה לא חייב להיות לינארי, כרונולוגי או אפילו קוהרנטי, ויש מדריכים רבים שיכולים ללמד איך לעשות זאת בצורה מרתקת. דבר אחד משותף לכל המדריכים האלה: הם בונים על כך שתתכננו את הסיפור שלכם לפני שתשבו לכתוב אותו. רבים מהם גם מקווים שתוכלו, בשלב יותר מאוחר, לפסול בעצמכם את החלקים הפחות מוצלחים ולהחליפם באחרים.
3. בניית מסר – מה הסיפור שלנו בא לומר על בני אדם, על החברה, על העולם, ובמובן זה – איך הוא שונה מכל הסיפורים שקדמו לו באותו נושא או ז'אנר. אם הסיפור לא מהדהד מסר אחד בצורה ברורה, עם איזו מחשבה אנחנו רוצים להשאיר את הקוראים אחרי שיסיימו לקרוא את מה שכתבנו?

כבר תכננתי הכול. מה עכשיו?

האפשרות הראשונה היא פשוט לכתוב, להריץ סימולציות משחק בין החלקים השונים של הסיפור ולבחור את המעניינות שביניהן לתוצאה הסופית. זאת האפשרות היצירתית וכנראה גם המהנה יותר, אבל היא תשרוף לא מעט זמן. אם אתם עובדים במשרה מלאה, כנראה של תשע שעות ויותר, ועוד נוסעים בפקקים – כנראה שהיא תתיש אתכם מהר מאוד, ותמצאו את עצמכם נוטשים את הפרויקט לזמן בלתי מוגבל.

כיף להתנסות בסימולציות (Image by rawpixel from Pixabay)

האפשרות השנייה היא לתכנן את הספר כמו פרויקט מעולם העבודה. כלומר, לחלק אותו לשלבים, להקצות משאבים רלוונטיים ולהציב לוחות זמנים ויעדים. כן, זה מאוד שיטתי ובאיזה שהוא מקום, קצת מנוגד לחירות שהכתיבה אמורה לאפשר, אבל דווקא משום שזאת שיטה, אפשר לכמת אותה בתוצאות. לפני שנדבר על תוצאות, בואו נדבר על השיטה עצמה:

1. חלוקה לשלבים – דעו בדיוק מה אתם עושים כשאתם בונים את העולם, כשאתם כותבים את הפרקים וכשאתם עורכים. השקיעו מחשבה בכמה תחקיר צריך לעשות, לרבות לאן צריך להגיע ועם מי צריך לדבר, איך הפרקים שלכם יהיו בנויים, וכמה פרקים צריך לכתוב בפועל.
2. משאבים רלבנטיים – לצורך בניית העולם אני ממליצה להשתמש בתכנת ניהול ידע כמו OneNote של אופיס או Evernote ו-Notion. בחלוקת המשימות אני ממליצה להשתמש בשירות ניהול משימות כמו Trello, Asana, Wrike או Monday. להקצאת לוחות הזמנים יספיק כל לוח שנה שמותקן לכם במכשיר הנייד, בגוגל קאלנדר או בדפדפן.
3. הצבת לוחות זמנים – לוח השנה של חודש הכתיבה ידוע כתובעני במיוחד, משום שהוא דורש מכם לסיים הכול מקצה לקצה תוך חודש אחד. להקצאת זמנים טנטטיבית יותר, חשבו כמה זמן ייקח לכם לעשות תחקיר ומתי תמצאו את הזמן לערוך אותו (בסופי שבוע, אחרי העבודה). קחו בחשבון גם כמה זמן תוכלו להתרכז ברצף עד שהעייפות תגבה מכם מחיר (שעה, שעתיים, או יותר) וכמה זמן ייקח עד שקוראי הבטא יחזירו לכם תשובה.
4. עמידה ביעדים – חשבו מראש עם כמה מילים תרצו לצאת מכל סשן כתיבה, תוך הבדלה בין סשנים שמתקיימים בסוף השבוע (שבהם, אני מניחה, תהיו יותר ערניים) לאלה שמתקיימים במהלך השבוע. נסו לכתוב בבוקר, בערב, תוך כדי הנסיעה לעבודה ומתי שיוצא, ובדקו מתי אתם הכי פרודוקטיביים.

ובתשובה לשאלה שמופיעה בכותרת הפוסט: אני, כאמור, הקדשתי לפרויקט שנתיים, שבמהלכן כתבתי שתי טיוטות. פעמיים בשבוע ישבתי בבית קפה למשך שעה וחצי-שעתיים בממוצע, אחרי העבודה, ויצאתי עם לא פחות מאלף מילה (תודה, קפאין). כמו כן, ישבתי בין שלוש לחמש שעות ביום שבת, ויצאתי עם לא פחות מאלפיים מילה. יש לי קלסר עם כמה מפות ושרטוטים ועוד מחברת ב- OneNote, שכוללים את בניית העולם שלי. יש לי גם לוח משימות ב-Trello, שכולל גם טיימליין לכל אחת מהדמויות, ודדליינים נוקשים בגוגל קאלנדר.

אני יושבת לכתוב אחרי יום ארוך, אילוסטרציה (Photo by Christin Hume on Unsplash)

קל זה לא היה. אפשר לחשוב שכתיבת ספר היא משימה קלילה, עם היצירות החדשות שרואות אור חדשות לבקרים, אבל האמת היא שאין דרך קלה לכתוב. זאת משימה שלא משלמים לכם עליה, שדורשת רף ביצוע גבוה במיוחד, ושעליכם לעמוד בה בדרך כלל לבד. כל זאת, מבלי לדעת אם היצירה שכתבתם שווה את כל המאמץ. עד כאן החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבניגוד להפקת סרט או מחזה, אתם לא זקוקים לשותפים או לתקציב גבוה על מנת לכתוב ספר. אתם יכולים לכתוב אותו ממש עכשיו, במחברת או במחשב שלכם. עקרונית, שום דבר לא עוצר אתכם. חוץ מהזמן, כמובן, שנגדו אתם צפויים לנהל מאבק בלתי פוסק.