ג'נרט לי ספר – בקליק

לפני שנתיים פרסמתי כאן בבלוג על ג'ספר (אז הוא עוד נקרא "ג'ארוויס"), בינה מלאכותית טיפה יותר מתוחכמת מ-Open AI שמאפשרת לכותבים, בין השאר, לג'נרט פסקאות שלמות על סמך פסקה לדוגמה שכתבו, או אפילו על סמך רעיון כללי בלבד. זה היה עוד בראשית הבהלה ל-AI, כשכולם נדהמו ממה הדבר הזה יכול לעשות, אבל נמנעו עדיין מליישם אותו בעבודה, בין השאר כי היכולות שלו נתפשו כבוסריות. הוא היה מסוגל לכתוב כמו בן אדם, אבל לא תמיד היטה מספיק תשומת לב לטון ולז'אנר שהתבקש להיצמד אליהם. חלק מכלי ה-AI גם התהדרו, כבר אז, בתמיכה בעברית, אבל לא הצליחו להימנע מטעויות כתיב ודקדוק.

ואכן, מאז זרמו הרבה מים בנהר, ועמם נשטפו לחוף הרבה מתחרים נוספים ל-Open AI, שהשתכלל בינתיים בעצמו והפך לאחד הכלים המרכזיים שמתכנתים, אנשי עסקים ואקדמאים נעזרים בו בעבודה שלהם (גם אם הם לא יודו בכך מרצונם). במקביל, היכולת של כלי בינה מלאכותית לסייע לכותבים במלאכתם השתפרה מאז לאין שיעור. ראינו לכך הוכחה ניצחת כשסופרת יפנית הודתה בריש גלי, ועוד בעת קבלת פרס חשוב, שג'נרטה חלקים שלמים מהרומן זוכה הפרסים שלה באמצעות כלי שכזה.

היוטיובר מייק זימה סוקר את המאמר השנוי במחלוקת של הגרדיאן "המאמר הזה נכתב בידי AI. מפחדים, בני אנוש?" מ-2020

ולכל אלה שמודאגים ששימוש בכלי בינה מלאכותית עלול להאיץ את האימוץ שלהם, שלא לדבר על לייתר לחלוטין את עבודתם של כותבים, לדעתי אתם צודקים וטועים בו זמנית. לצערי אי אפשר להתעלם מהפתרונות שהבינה המלאכותית מציעה כרגע. מי שיעשה זאת, דן את עצמו לעבודה סיזיפית שבסיומה הוא יגלה שהוא כבר לא רלוונטי ואולי אפילו נטול פרנסה. לעומת זאת מי שישכיל לאמץ את הפתרונות שהבינה המלאכותית מציעה לא רק יגלה שהיא מצליחה "לקרוא" אותו (סליחה על משחק המילים) לא רע בכלל, אלא שהיא חוסכת לו שעות רבות של מחקר ומאמץ, ולמעשה מאפשרת לו להתרכז בעריכה ושכלול של פסקאות קיימות – ללא ספק הצד הקל והמהנה יותר של העבודה.

אני נוטה לחשוב על הבינה המלאכותית, בהקשר הזה, כמו מכונה להכנת בצק. גם אם אתם האופים המוכשרים ביותר בעולם, לא תעדיפו שמכונה תעשה לכם את העבודה הסיזיפית של התפחת השמרים, כדי שתוכלו להתרכז בצדדים המהנים יותר של העבודה, כמו הרידוד, הקימוח, הלישה, או הליפוף לחלות?

אז אם השתכנעתם, הנה ארבעה כלים חינמיים, במידה חלקית או מלאה, פלוס אחד בתשלום, שיעשו את מלאכת הכתיבה קצת יותר פשוטה. בכוונה לא כללתי כאן רק כלי בינה מלאכותית אלא גם כלי אחד שיכול לסייע לכותבים באופן כללי, מהתקופה שבה לא חשבנו להיעזר ברובוטים.

1.Playground by Open AI

ייאמר לזכות החברים ב-Open AI שהם לא נחים לרגע. ברגע שהם זיהו שהכלי שפיתחו משמש בין השאר כותבים, הם מיהרו לפתח עבורם פלטפורמה ייעודית, כזאת שבה יוכלו לייצר בלי בעיה טקסטים עם ChatGPT תוך שהם מגדירים לו מראש מה הטון ואורך הפסקה המבוקש. אני, אישית, לא מאמינה שמדובר בכלי המוצלח מקרב אלה שאפרט בהמשך. את מה שהוא עושה אפשר לעשות לא פחות טוב, וגם בחינם, דרך Claude או כלים לניסוח מחדש כמו Grammarly או Wordtune (שנידונו כאן בהרחבה בפוסט הקודם). היתרון היחידי של Playground הוא היכולת להשתמש ביכולות המחקר של ChatGPT כדי לבסס את הפסקאות שהוא כותב על מידע קיים באינטרנט – אספקט שבו הוא מתעלה על Claude לפי שעה. אה, וכמובן העובדה שהוא חינמי לחלוטין.

היוטיוברית ג'ניפר מארי מסבירה איך להשתמש בפלייגראונד

מחיר: חינם, בכפוף להרשמה

תמיכה בעברית: ללא

2. Claude

אולי כלי הבינה המלאכותית הטוב ביותר היום שתומך בעברית (ותודה לאסנת גואז על ההמלצה!). קלוד, בדיוק כמו ChatGPT, יג'נרט לכם פסקאות ורעיונות לפי דרישה. הוא גם יערוך עבורכם מחקר ויציע תכנים לקידום הספר, בדיוק כמו המתחרה הראשי שלו. מבחינתי, החיסרון העיקרי שלו הוא דווקא התמחור. קלוד נראה חינמי בהתחלה, אבל בדיעבד מגלים שהשימוש בו מוגבלים ל-Tokens המשפיעים בין השאר על כמות השאילתות שהוא יכול לענות עליהן בזמן נתון ואפילו על יכולת ההנמקה של התשובות שהוא נותן.

היוטיובר The Nerdy Novelist מסביר איך לכתוב רומן עם Claude, כולל הגב לספר

מחיר: שימוש מוגבל בחינם, בכפוף להרשמה

תמיכה בעברית: מלאה

3. Stack Exchange

המתכנתים שביניכם בטח מרימים עכשיו גבה. כל קשר בין Stack Overflow, קהילת המפתחים הגדולה בעולם, לבין כתיבה ספרותית – אמור להיות קלוש במקרה הטוב. רק שבסטאק אקסצ'יינג, החברה האם של סטאק אוברפלו, יש קהילה פנימית, פעילה ופחות ידועה בשם World Building ("בניית עולם", בתרגום חופשי).

הקהילה הזאת, כך יצא, היא אחד המקומות המומלצים באינטרנט שבהם אפשר לשאול – וגם לקבל תשובות – לגבי נושאים טכניים מורכבים במיוחד מהתחקיר שלכם, ואפילו לקבל המלצות לגבי איך מוטב לגשת אליהן כהלכה. זאת ועוד, התשובות נכתבות בידי בני אדם אמיתיים, חברי הקהילה, שיש להם תשוקה לנושא לא פחות ממכם, וכנראה חוסכים לכם זמן לא מבוטל בחיפוש אחר מומחים עם ידע דומה לשלהם בנושאים כמו תכנות, מכניקה, רפואה ומדע טהור. כותבי מדע בדיוני, פנטזיה, היסטוריה ומתח יפיקו מהפורום הזה מטעמים.

מחיר: חינם. כדי לקרוא את התשובות אין צורך בהרשמה.   

תמיכה בעברית: ללא 

4. Verb AI

לפני כמה שנים השתעשעתי ברעיון ליזום סטארטאפ שיסייע לכותבים בכלל ולסופרים בפרט לעבוד יותר מהר על יצירות שהם כותבים. הרעיון היה להתבסס על "קשתות כתיבה" ועל מוסכמות שמקובלות בכל ז'אנר כדי להציע לכותבים איך לבנות את הספר והתסריט שלהם ואז לבנות אותו סצנה אחר סצנה, בשיטה של building blocks שאפשר תמיד לפרק ולהרכיב מחדש.

במחקר שוק שעשיתי, ראיתי שיש לא מעט ביקוש לכלי שכזה. הבעיה הייתה ההיתכנות. רוב הסופרים לא מצליחים לכתוב באופן קבוע, בין השאר כי קשה להתמיד במלאכה סיזיפית כמו כתיבה לאורך זמן. כתוצאה מכך, סביר להניח שהם לא ירצו לשלם על כלי כזה, לא כל שכן על מנוי חודשי או שנתי.

בעוד אני יורדת מהרעיון, יזמים שלא קשורים אליי בשום צורה החליטו להרים את הכפפה. נכון למרץ 2024 הם מאפשרים להירשם לגרסה חינמית בהרצה שבה תקבלו "קנבס" ריק לעבוד איתו ועליו אפשרות לערוך את מבנה הרומן שלכם, כמו גם אפשרות לג'נרט חלקים ממנו עם בינה שיחתית דומה לשל ChatGPT. הפעם, כמובן, כשכל מה שאתם מג'נרטים עם Verb שייך לכם ובמסגרת המנוי שלכם. זאת הבטחה לא מובנת מאליה, לנוכח העובדה שכל השיחות עם המתחרה Open AI יכולות בקלות למצוא את עצמן בשיחות עם כותבים אחרים בשל מדיניות זכויות היוצרים השנויה במחלוקת של ChatGPT.

אחד ממייסדי Verb AI מסביר איך להשתמש בכלי לכתיבה בדיונית

 כאילו מתוך מחשבה על נושא התשלום, כללו ב-Verb  גם פיצ'ר חמוד של "ניג'וס" (nudge) שתכליתו להזכיר לכותבים לחזור לעסוק במלאכה כל כמה זמן, לבחירתם. ולמקרה שלא התחברתם לפלטפורמה כדי לקבל את הניג'וס, Verb מתממשק בקלות לתוכנות אופיס ויכול בשמחה להציק לכם גם שם.

מחיר: חינם, לעת עתה

תמיכה בעברית: ללא

5. Sudowrite

סודורייט הוא מעין גרסה מתוחכמת יותר של Verb שגם מתיימרת לעשות חלק מה-heavy lifting שקשור לתכנון הרומן. כלומר, להציע לכם איך לבנות את הסצנות, איך דמות אמורה להגיב להתרחשות מסוימת, ואיך כדאי לתאר סצנות מורכבות כדי להתייחס לכל אחד מחמשת החושים (!). הוא גם יכול לתת לכם פידבק, משל היה מדובר בעורך מקצועי.

במובן הזה, הוא מתחרה ישירות בפלטפורמת הכתיבה הוותיקה Scribble, שהתחדשה אף היא לאחרונה ביכולות AI לבניית עולם בדיוני ודמויות. אלא שסודורייט, מעבר להיותו זול מהמתחרה, מתוחכם יותר בכך שהוא מאפשר לעבוד עם בינה שיחתית במקום עם טמפלטים, כלומר לשלב את "העורך" שלו בכל שלב של תהליך הכתיבה. הוא גם כל הזמן (אבל מילולית כל הזמן) יבקש מכם היזון חוזר כדי ללמוד לכתוב טוב יותר, כדי לא לתת לכם רק את הפרומפטים שהוא חושב שאנשים אחרים אוהבים. אם פחות נוח לכם לכתוב בפלטפורמה, יש לו גם גוגל אקסטנשן שמסתנכרנת עם גוגל דוקס. 

סרטון הפרסומת הרשמי של Sudowrite

מחיר: החל מ-$10 בחודש, תלוי בכמות הפיצ'רים שבה תירצו להשתמש (בסודורייט הם מתומחרים בקרדיטים). אפשר לנסות אותם במסגרת תקופת ניסיון חינמית.

תמיכה בעברית: סודורייט מבוסס בין השאר על הבינה השיחתית של קלוד, כך שהוא תומך בעברית

הפרומפט שלי

גם אם אין לכם שום כוונה להאציל חלק ממלאכת הכתיבה לבינה מלאכותית, ברור שהכלים שהיא מציעה יכולים להקל עליכם את העבודה משמעותית. לפני כתיבת הספר, היא יכולה לעשות עבורכם לפחות חלק מהתחקיר. לאחר כתיבתו, היא יכולה לסייע בבניית תכנית שיווקית. ובמהלכו, טוב, זה כבר תלוי בכם.

גם אם אין לכם כוונה להסתייע בכלי בינה מלאכותית, תמיד כדאי להיעזר בנשמות טובות שנמצאות בפורומים שכל תכליתם לתת מענה לשאלות של כותבים, לתת להם משוב על עבודתם, או סתם "להרים" להם ברגעים קשים.

זכרו, פעם היה מאוד מקובל אצל סופרים מפורסמים לשכור כותבים זוטרים יותר, אז הם היו ידועים בתור "סופרי צללים", לסייע בצדדים היותר סיזיפיים של מלאכת הכתיבה. גם היום אתם יכולים למצוא לא מעט מהכותבים האלה בפלטפורמות כמו Fiverr ו-Upwork שסיקרתי כאן בפוסט שעסק בפרסום באנגלית, ובאמזון יש לא מעט כותבים ששכרו אותם לכתוב ספרים הרבה לפני עידן ChatGPT. להיעזר בכותבים כאלה, או בכלי בינה מלאכותית, זאת לא חולשה שלכם ככותבים. להפך, זה כוח. זה ניצול מיטבי של הזמן ויכולת הריכוז שלכם, ובמקרה של בינה מלאכותית, גם של אילוצי תקציב.

איך לתרגם סיפורים קצרים למגזינים בחו"ל

לפני כמה שבועות, במהלך שיח עם עוקבים בעמוד שלו, אמר דן אריאלי שאם יש יתרון אחד לתקופת הקורונה – הוא האפשרות לחוות הפוגה מהלחץ של החיים המודרניים. בתקופה שכזאת. לדבריו, אף אחד לא מצפה מאתנו להספיק כמה שיותר דברים, שלא לדבר על לפרוץ דרך או להגשים חלומות.

אבל התקופה הזאת, לכל הפחות, מחייבת אותנו לצאת מאזור הנוחות – פשוט כי כבר אין אחד כזה. עבורי, אזור הנוחות הוא הכתיבה בעברית. אחרי הכול, מדובר בשפת האם שלי. אני קוראת וכותבת בה, וגם מכירה פחות או יותר את הבמות לפרסם את מה שאני כותבת מחוץ לבלוג. רק שמה לעשות שבתקופת הקורונה, פתאום שמתי לב עד כמה מצומצם המספר של הבמות הללו. לא אחדש כאן כלום אם אומר שאין המון פלטפורמות לסיפורים קצרים בכלל, ולסיפורים קצרים בפרט, בשפה העברית, ועוד פחות מכך בתקופת הקורונה. השפה האנגלית, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי.

עוד פוסטים על פרודוקטיביות בכתיבה:

• פרודוקטיביות היא לא מילה גסה
• כיצד הסמארטפון מסייע גם בכתיבה ספרותית, או שלא
• איך כתבתי ספר בתוך שנתיים, תוך כדי עבודה במשרה מלאה

למעשה, לא תאמינו כמה שוק יש מעבר לים לסיפורי אימה (הז'אנר האהוב עליי, כפי שיודעים קוראי הסיפורים בבלוג). יש גם לא מעט שכיות חמדה לחובבי הפנטזיה, המדע הבדיוני והמותחנים. שוחרי הספרות היפה אף יכולים לנסות את מזלם בפרסום ב-"ניו יורקר". לא נמנעתי עד כה מהבמות הללו לא כי חששתי שלא יקבלו את הסיפורים (טוב, אולי קצת), אלא מסיבה פשוטה הרבה יותר: מעולם לא תרגמתי טקסט ספרותי לאנגלית.

אז לפני שהעזתי לשלוח את יצירותיי לעורכים מעבר לים, שאלתי את עצמי – איך בכלל ניגשים למלאכת התרגום? מי אמור לבצע אותה ואיך? כמה זה אמור לעלות? ואיך אוכל לדעת שאני מגישה יצירות לפרסום בלי שגיאות כתיב מביכות, שיגרמו לסיפורים להיפסל על הסף?

כמו באמריקה

החדשות הטובות הן שאני אולי לא מנוסה בתרגום ספרותי, אבל כן יצא לי לתרגם לא מעט טקסטים אחרים שלי לאנגלית. בכל זאת, יש לי בלוג פעיל במדיום, ואני לא כותבת שם תו אחד בלי אפליקציית גרמרלי.

החלטתי לחלק את העבודה לשלושה חלקים: בחירת החומרים, התרגום ועריכת התרגום. בחרתי 6 סיפורים (חלקם, כמו הסיפור הזה והזה, פורסמו בבלוג). תרגמתי אותם בעצמי, עם קצת גרמרלי, קורטוב של גוגל טרנסלייט והרבה אינטואיציה. באינטואיציה הזאת השתמשתי בעיקר כשהגעתי למונחים או למקומות שייחודיים לעברית או לישראל, שם הוספתי הסברים או תיאורים קצרים שאולי יהיו ברורים יותר למי שלא מכיר את ההווי המקומי.

בהצלחה עם לאיית נכון שמות של מקומות וכינויי סלנג (Photo by Karolina Grabowska on Pexels.com)

אחר כך נכנסתי לפייבר (fiverr). פייבר הוא אתר שניתן למצוא בו פרילנסרים בכל תחום ומכל מקום דובר אנגלית בעולם, פחות או יותר. יש לא מעט אתרים כאלה, והיתרון המרכזי של פייבר הוא שהתעריפים המופיעים בו הם פר פרויקט, כלומר לא לפי שעה, ונחשבים להוגנים למדי (לפחות על סמך הבדיקה שלי). לפייבר יש יתרון נוסף – הוא מתופעל על ידי חברה ישראלית ומאפשר חיוב בשקלים, מה שחוסך עמלות מט"ח מיותרות.

את עורכי התרגום והספרות בפייבר תוכלו למצוא תחת קטגוריית Writing & Translation שבצד השמאלי של הסרגל העליון. כמו ביתר תעשיית התוכן, הפרילנסרים בקטגוריה הזאת מציעים ארבעה שירותים עיקריים:

• כתיבת תוכן – כולל שירותים של סופרי צללים (ghostwriting).
• תרגום תוכן – תוכלו גם למצוא כאן עורכים ישראלים שיתרגמו טקסטים לאנגלית, ולהפך.
• עריכת תוכן – חלק מהעורכים כאן מתמחים בעריכה ספרותית, חלק לא.
• הגהת תוכן (proofreading)– לכל סוגי התכנים.

מבלבל? עוד לא ראיתם כלום. גם בעריכה ספרותית, כך מתברר, יש קטגוריות משנה. לרוב, כשפרילנסר כותב I will edit your content הכוונה היא להגהה בסיסית ופרמוט של הטקסט בהתאם לסטנדרטים מסוימים. מגזינים רבים, למשל, מוכנים לקבל סיפורים רק בפורמט שנקרא manuscript, וגם לו יש צורה קלאסית וצורה מודרנית. זה לא רעיון רע להיעזר בעורך שיפרמט עבורכם את הטקסט – כי מדובר במשימה די תובענית. תראו בעצמכם.

רמה יסודית יותר של עריכה היא copyediting. ה-copyeditor מתמקד בשפה והמטרה שלו היא להחיל אותה באופן אחיד לאורך הטקסט. זה אומר שמדי פעם הוא יציע מילים חלופיות לאלו שכתבתם, יעיר מתי שהניסוחים לא ברורים או ינסה לעזור להעניק לדמות שכתבתם קול ייחודי יותר.

ויש עוד רמה – line editing. Line editor, כשמו כן הוא, יערוך את הטקסט שלכם שורה אחר שורה. הוא יקדיש יותר תשומת לב לתיאורים, לדיאלוגים, ולזרימה הכללית של הכתיבה. הוא עשוי לבקש מכם, למשל, לתאר מקומות או מצבים בצורה חיה יותר, ולהוסיף או להוריד תוכן בהתאם לתרומה שלו לסיפור.

לבסוף, עורך ספרותי יופיע בתור developmental editor או פשוט literary editor. העורך הזה ייתן משוב מפורט לסיפור שכתבתם, גם ברמה העלילתית וההתפתחותית. הוא עשוי לבקש מכם להציע לדמות בחירה אחרת מזאת שעשתה, או לשנות לחלוטין את הסוף.

מטבע הדברים, רצוי להעדיף את העורכים שיש להם יותר ניסיון. לא רק בפייבר ספציפית (תוכלו להתרשם מהניסיון דרך כמות הביקורות החיוביות ודירוג ה-seller), אלא גם בעריכה כמקצוע. לא נדיר למצוא עורכים סופר מקצועיים, שעבדו בהוצאות לאור או במגזינים ופרסמו סיפורים קצרים בעצמם. מצד שני, גם אלה שרק סיימו תואר בספרות אנגלית או התמחות במערכת עיתון יכולים לעשות עבודה מצוינת – תלוי בסוג השירות אותו אתם מחפשים.

ומה לגבי תקציב?

הייתי רוצה לומר שלכל שירות יש רמת תמחור אחרת, אבל האמת מורכבת יותר. כשרק נכנסתי לפייבר, שילמתי 20$ למגיהה שנתנה לי שירות שקיבלתי אחר כך, מספק אחר וברמה לא פחות גבוהה, ב-5$. שילמתי גם 63$ ל-copyeditor, כשמאוחר יותר מצאתי line editor שערכה לי סיפור אחר, מורכב בהרבה, תמורת 25$.

לכך יש להוסיף שתעריפים בפייבר משתנים חדשות לבקרים. העורכת המצוינת ששילמתי לה 25$ גובה היום כמעט 100$ על עריכה של סיפור באורך דומה. לעומת זאת, סטודנטית חביבה שמתמחה בהוצאה לאור לקחה לי 10$ בלבד על הגהה ועריכה של סיפור מאתגר למדי, וכנראה תגבה יותר ברגע שתגיע למסה של לקוחות.

פרילנסרית בין לבין גיגים בפייבר, אילוסטרציה (Photo by Ivan Samkov on Pexels.com)

אבל עזבו אתכם מתעריפים. השורה התחתונה היא שאין צורך לשלם ביוקר על עריכת סיפורים קצרים, במיוחד בהתחשב בסיכוי הקלוש שיש לכל סיפור להתקבל לפרסום. תוסיפו לכך את העובדה שלא כל המגזינים משלמים לכותבים, וגם אלה שכן – מסתפקים בפרוטות. מה שכן צריך להשקיע בו הוא סיפור טוב וכתיבה קולחת, ללא טעויות מיותרות.

אם בכל זאת תרצו לקחת עורך שיעזור לכם לעשות סדר בחומרים קיימים, כדאי לשים לב הן לרמת הניסיון, הן לרמת ההתאמה לז'אנר שאתם כותבים בו, והן לזמינות. חלק מהעורכים הטובים נוטים להיות עמוסים למדי. לגבי שאר הפרמטרים, כל ספק אמור לכתוב בפסקת ה-bio שלו איך הוא מעדיף לעבוד ובאילו ז'אנרים הוא מתמחה. אני, אישית, גם נוהגת לשלוח לכל ספק הודעה אישית, רגע לפני שאני מחליטה אם לפתוח בהתקשרות אתו, ובה שאלה פתוחה כלשהי. אם הספק עונה לי ב-"כן" או "לא", או ממהר לשלוח הצעת מחיר (בלי טקסט), אני מבינה שאין לו סבלנות לקרוא את דרישות הפרויקט שלי, ומכאן שהוא גם לא ישקיע יותר מדי עבודה בסיפור.

ועוד משהו – פייבר מבקשת מכל לקוח, שנייה לאחר מתן הפידבק על פרילנסרים, גם פידבק "סודי". כלומר, לא משהו שהפרילנסר עצמו אמור להיחשף אליו. זה המקום לדווח על אי נעימויות בהתקשרות, אם ישנן, או לדבוק במשוב החיובי. המשמעות היא שספקים טובים, שלקוחות מפגינים שביעות רצון מהם גם מאחורי גבם, יופיעו ראשונים בתוצאות החיפוש של שאר הלקוחות – ואלה גם הספקים שכדאי לכם לשקול לעבוד איתם יותר מאחרים.

ומה עכשיו?

שולחים! רגע, בעצם, יש כאן סייג חשוב.

כפי שלא כל עורך ספרותי בארץ הוא בהכרח עורך לשוני, גם לא כל line editor הוא בהכרח גם proofreader. במילים אחרות, בהחלט ייתכן שהסיפור חזר אליכם מעריכה כשהוא טוב ומלוטש יותר, אבל גם לא חף מטעויות כתיב ודקדוק. המצב הזה יכול לקרות גם כשהעורך שלקחתם הוא אמריקני מלידה ודובר אנגלית כשפת אם.

בשל כך, אני ממליצה להעביר כל טקסט שחזר אליכם מעריכה בדיקה נוספת בגרמרלי. זה לוקח פחות מדקה וחוסך הרבה מבוכה. מומלץ גם לעבור על הטקסט שוב מההתחלה עד הסוף, אפילו אם הוא חזר אליכם בסטטוס accepted changes, רק כדי לראות ששום דבר לא התפספס, בתרגום או בעריכה. המחמירים גם יכולים לשלוח את הטקסט הערוך להגהה אצל עורך נוסף.

ועכשיו אפשר לשלוח?

כן!
אבל הפוסט הזה עוסק רק בעריכת תרגום. בפוסט הבא אחלוק רשמים מהמשלוח למגזינים עצמם.

איך כתבתי ספר בתוך שנתיים, תוך כדי עבודה במשרה מלאה

לא, אין דרך קלה לעשות זאת

כתיבת ספר היא הרפתקה לטווח הארוך. בכך היא שונה מסיפור קצר, שאפשר לסיים ולערוך בכמה סשנים מרוכזים, או מכתיבת פוסט לבלוג הזה, שאני יכולה לסיים בכמה שעות. כמה ארוך? זה בעיקר תלוי בכם, הכותבים. האם אתם עובדים במשרה מלאה או חלקית? האם אתם כותבים בבית או מחוץ לבית? האם אתם כותבים בבוקר או בערב? והאם יש לכם ילדים ו/או כלב תובעני במיוחד?

חלפו שנתיים מאז שהתחלתי לכתוב את "עיר העצמות היבשות", מותחן אימה אורבני ישראלי, במסגרת השלוחה של יוזמת חודש הכתיבה הבינלאומי (National Novel Writing Month) בתל אביב. בתקופת הזמן הזאת יצא לי לחבור ולהתייעץ לא מעט עם כותבים אחרים, בעלי נסיבות חיים מגוונות וזמן פנוי יותר או פחות משלי. רובם טרם סיימו לכתוב את הספר שלהם, ובתקווה יצליחו לעשות זאת בחודש נובמבר הנוכחי או אחריו. אלה שהצליחו, מדווחים שהעבודה נמשכה בין שנה לחמש שנים (!). מדובר אך ורק על כתיבה, כן? בלי עריכה, שיווק או משא ומתן עסקי על זכויות יוצרים.

עוד פוסטים על כתיבה:

• בתי קפה מומלצים לכתוב בהם באזור השרון והמרכז
• סקירה על אפליקציית A Novel Idea

כל זה לא אומר שהסיפורים שאתם שומעים על רומן שנכתב בסוף שבוע בבקתה פסטורלית בהרים, או במהלך תקופת אבטלה של כמה חודשים, מצוצים מהאצבע. כנראה חיים בינינו כמה אנשים מוכשרים שמסוגלים להפיק כל כך הרבה מכל כך מעט זמן פנוי. הם נדירים כמו אותם אנשים מבריקים באוניברסיטה, שהתחילו ללמוד לילה לפני מבחן ששאר הסטודנטים כססו לקראתו ציפורניים במשך חודש ויותר. רוב הכותבים לא יצליחו לכתוב את יצירת המופת שלהם, או לכל הפחות את הטיוטה הראשונה, בערב אחד. כלומר, אלא אם כן הם התכוננו לכתיבה היטב.

היד הזאת שייכת לסופר או בלש (Photo by Alvaro Reyes on Unsplash)

מה זה אומר "להתכונן לכתיבה"?

1. בניית עולם – בסדרת "שיר של אש ושל קרח", הדמויות מסודרות לפי בתים, בסמוך למפות רלוונטיות. המידע הזה אורגן מראש כדי לאפשר לכותב להתמצא בתוך העולם שבו היצירה מתרחשת, ושיטת הארגון הייתה תקפה גם אם "העולם" לא היה שבע ממלכות אלא רחוב צר, או אפילו חדר אחד.
2. בניית סיפור – בסרטים רבים ממחישים זאת באמצעות לוח גדול שחוטים מקשרים בין פיסות המידע שמוצמדות אליו. ככלל, הבנייה לוקחת בחשבון מה אנחנו רוצים שיקרה קודם, מה רוצים שיקרה אחר כך. זה לא חייב להיות לינארי, כרונולוגי או אפילו קוהרנטי, ויש מדריכים רבים שיכולים ללמד איך לעשות זאת בצורה מרתקת. דבר אחד משותף לכל המדריכים האלה: הם בונים על כך שתתכננו את הסיפור שלכם לפני שתשבו לכתוב אותו. רבים מהם גם מקווים שתוכלו, בשלב יותר מאוחר, לפסול בעצמכם את החלקים הפחות מוצלחים ולהחליפם באחרים.
3. בניית מסר – מה הסיפור שלנו בא לומר על בני אדם, על החברה, על העולם, ובמובן זה – איך הוא שונה מכל הסיפורים שקדמו לו באותו נושא או ז'אנר. אם הסיפור לא מהדהד מסר אחד בצורה ברורה, עם איזו מחשבה אנחנו רוצים להשאיר את הקוראים אחרי שיסיימו לקרוא את מה שכתבנו?

כבר תכננתי הכול. מה עכשיו?

האפשרות הראשונה היא פשוט לכתוב, להריץ סימולציות משחק בין החלקים השונים של הסיפור ולבחור את המעניינות שביניהן לתוצאה הסופית. זאת האפשרות היצירתית וכנראה גם המהנה יותר, אבל היא תשרוף לא מעט זמן. אם אתם עובדים במשרה מלאה, כנראה של תשע שעות ויותר, ועוד נוסעים בפקקים – כנראה שהיא תתיש אתכם מהר מאוד, ותמצאו את עצמכם נוטשים את הפרויקט לזמן בלתי מוגבל.

כיף להתנסות בסימולציות (Image by rawpixel from Pixabay)

האפשרות השנייה היא לתכנן את הספר כמו פרויקט מעולם העבודה. כלומר, לחלק אותו לשלבים, להקצות משאבים רלוונטיים ולהציב לוחות זמנים ויעדים. כן, זה מאוד שיטתי ובאיזה שהוא מקום, קצת מנוגד לחירות שהכתיבה אמורה לאפשר, אבל דווקא משום שזאת שיטה, אפשר לכמת אותה בתוצאות. לפני שנדבר על תוצאות, בואו נדבר על השיטה עצמה:

1. חלוקה לשלבים – דעו בדיוק מה אתם עושים כשאתם בונים את העולם, כשאתם כותבים את הפרקים וכשאתם עורכים. השקיעו מחשבה בכמה תחקיר צריך לעשות, לרבות לאן צריך להגיע ועם מי צריך לדבר, איך הפרקים שלכם יהיו בנויים, וכמה פרקים צריך לכתוב בפועל.
2. משאבים רלבנטיים – לצורך בניית העולם אני ממליצה להשתמש בתכנת ניהול ידע כמו OneNote של אופיס או Evernote ו-Notion. בחלוקת המשימות אני ממליצה להשתמש בשירות ניהול משימות כמו Trello, Asana, Wrike או Monday. להקצאת לוחות הזמנים יספיק כל לוח שנה שמותקן לכם במכשיר הנייד, בגוגל קאלנדר או בדפדפן.
3. הצבת לוחות זמנים – לוח השנה של חודש הכתיבה ידוע כתובעני במיוחד, משום שהוא דורש מכם לסיים הכול מקצה לקצה תוך חודש אחד. להקצאת זמנים טנטטיבית יותר, חשבו כמה זמן ייקח לכם לעשות תחקיר ומתי תמצאו את הזמן לערוך אותו (בסופי שבוע, אחרי העבודה). קחו בחשבון גם כמה זמן תוכלו להתרכז ברצף עד שהעייפות תגבה מכם מחיר (שעה, שעתיים, או יותר) וכמה זמן ייקח עד שקוראי הבטא יחזירו לכם תשובה.
4. עמידה ביעדים – חשבו מראש עם כמה מילים תרצו לצאת מכל סשן כתיבה, תוך הבדלה בין סשנים שמתקיימים בסוף השבוע (שבהם, אני מניחה, תהיו יותר ערניים) לאלה שמתקיימים במהלך השבוע. נסו לכתוב בבוקר, בערב, תוך כדי הנסיעה לעבודה ומתי שיוצא, ובדקו מתי אתם הכי פרודוקטיביים.

ובתשובה לשאלה שמופיעה בכותרת הפוסט: אני, כאמור, הקדשתי לפרויקט שנתיים, שבמהלכן כתבתי שתי טיוטות. פעמיים בשבוע ישבתי בבית קפה למשך שעה וחצי-שעתיים בממוצע, אחרי העבודה, ויצאתי עם לא פחות מאלף מילה (תודה, קפאין). כמו כן, ישבתי בין שלוש לחמש שעות ביום שבת, ויצאתי עם לא פחות מאלפיים מילה. יש לי קלסר עם כמה מפות ושרטוטים ועוד מחברת ב- OneNote, שכוללים את בניית העולם שלי. יש לי גם לוח משימות ב-Trello, שכולל גם טיימליין לכל אחת מהדמויות, ודדליינים נוקשים בגוגל קאלנדר.

אני יושבת לכתוב אחרי יום ארוך, אילוסטרציה (Photo by Christin Hume on Unsplash)

קל זה לא היה. אפשר לחשוב שכתיבת ספר היא משימה קלילה, עם היצירות החדשות שרואות אור חדשות לבקרים, אבל האמת היא שאין דרך קלה לכתוב. זאת משימה שלא משלמים לכם עליה, שדורשת רף ביצוע גבוה במיוחד, ושעליכם לעמוד בה בדרך כלל לבד. כל זאת, מבלי לדעת אם היצירה שכתבתם שווה את כל המאמץ. עד כאן החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבניגוד להפקת סרט או מחזה, אתם לא זקוקים לשותפים או לתקציב גבוה על מנת לכתוב ספר. אתם יכולים לכתוב אותו ממש עכשיו, במחברת או במחשב שלכם. עקרונית, שום דבר לא עוצר אתכם. חוץ מהזמן, כמובן, שנגדו אתם צפויים לנהל מאבק בלתי פוסק.

בתי הקפה הכי מומלצים לכתוב בהם באזור השרון והמרכז

כי פריון בכתיבה זה בסך הכול עניין של כיסאות נוחים, מלצרים סבלניים, אינטרנט מתפקד וקרבה גאוגרפית, וגם חנייה לא תזיק

השנה האחרונה, שבה הייתי מרוכזת בכתיבת טיוטה נוספת לרומן מתח שאני עובדת עליו, לימדה אותי שני דברים: האחד, פריון כתיבה עובד הכי טוב דווקא מחוץ לבית, במיוחד אחרי יום עבודה. הכוונה ב-"פריון" היא נטו למספרים: 1,500 מילה בממוצע בשעתיים מחוץ לבית לעומת 700 בקושי בבית לאחר עבודה, פקקים ורעב מצטבר הם נתונים שמדברים בעד עצמם. נכון, בבית קפה, להבדיל מהבית, חייבים לשלם על מצרך בסיסי כמו קפה. אם אתרע מזלכם לכתוב לבד – כנראה שתצטרכו גם להתאפק עם היציאה לשירותים עד שתחליטו "להתקפל" עם המחשב. עם זאת, אני מצאתי שדווקא הדוחק של הישיבה המוגבלת בזמן בבית הקפה גורם ליצירתיות לעבוד מהר יותר וקשה יותר. עבודה, שיכולה להנפיק דברים שבנסיבות אחרות לא היו נכתבים בגלל דחיינות, עייפות והסחות דעת אחרות בבית.

הדבר השני שלמדתי בשנת הכתיבה האחרונה הוא שלא מובן מאליו למצוא מקום נוח לכתוב בו, במיוחד מחוץ לתל אביב. לפני שבוע העליתי פוסטים בכמה קבוצות פייסבוק שאני חברה בהן לגבי המקומות המומלצים לכתוב בהם באזור השרון והמרכז. קיבלתי רשימה קצרה מאוד, והשלמתי אותה באמצעות המלצות שקיבלתי בעל פה מחברים. הפוסט שלפניכם מורכב מההמלצות הללו, שאותן סקרתי במשך 14 יום בעמוד האינסטגרם שלי.

עוד פוסטים על כתיבה:

• כיצד הסמארטפון מסייע גם בכתיבה ספרותית, או שלא
• סיכום הרצאה על ספרים מרושעים ומי שכותבים אותם

למי שמתגורר מחוץ לאזורים האלו, כמה פרילנסרים הפיקו לפני מספר שנים את המסמך הזה, שמרכז כמה מקומות מומלצים מחיפה ועד שדרות, ובהם גם חללי עבודה וספריות, שאינם גובים תשלום על הישיבה במקום. חלק מהמקומות שסקרתי בפוסט מופיעים גם שם.

כאמור, נצמדתי לבתי קפה שקרובים לעיר מגוריי (הרצליה) ונמנעתי מאלה שלא נמצאים בערים הגדולות או נגישים בתחבורה ציבורית, מה שאומר שמוסדות במושבים וקיבוצים לא נמצאים כאן הפעם. אלה הם המומלצים ביותר שכן נכללו ברשימה:

קפה גן סיפור, הרצליה

View this post on Instagram

Poem placement #shlomitcohenassif #14daysofwriting

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Feb 9, 2019 at 6:35am PST

כשר: לא

פרטי הזמנה: קפה הבית (הפוך שוקולד) 15 ₪ + טוסט יווני 49 ₪ = 64 שקלים

כיסאות ליחידים: לא נורא נוחים

חנייה: חנייה צמודה בשפע בכחול לבן או בחינם (במגרש העפר ליד הרכבת ובקניון שבעת הכוכבים, במרחק הליכה)

אינטרנט: יש, עובד מצוין

נוף: לפארק הרצליה, למגרשי הספורט ולקניון שבעת הכוכבים

הערות: אוכל וקפה מדהים. מקום נעים מאוד בשעות הפחות עמוסות

 

קפה רוזלין, הרצליה פיתוח

View this post on Instagram

#beach #writingview #14daysofwriting #acadiabeach

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Jan 31, 2019 at 2:05am PST

כשר: כן

פרטי הזמנה: מוקהצ'ינו 15 ₪ + לביבות זוקיני 34 ₪ = 49 שקלים

כיסאות ליחידים: נוחים ומרווחים משאר בית הקפה

חנייה: צמודה בכחול-לבן במלון דן אכדיה הסמוך או בקרבת הים (בימי השבוע תמיד יש מקום)

אינטרנט: יש, עובד מצוין

נוף: שורה ראשונה לים

הערות: מקום מרווח. אוכל טעים. מוצע קפה ללא תחתית לסטודנטים

 

פורת, רמת גן

View this post on Instagram

The only smell better than #coffee #bookstore #14daysofwriting

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Feb 4, 2019 at 2:14am PST

כשר: אין תעודה רשמית, אבל המקום לא פתוח בשבת ולא מגיש בשר

פרטי הזמנה: כריכון גבינת עזים ואבוקדו + מוקהצ'ינו = 25 ₪ ביחד

כיסא: ישיבה נוחה בשולחן או בסמוך לדלפק

חנייה: מספר חניונים באזור, רובם בתשלום

אינטרנט: יש, עובד יפה מאוד

נוף: למדפים בחנות הספרים שמשולבת בתוך בית הקפה

הערות: מקום מדהים ולא יקר. מלא עד אפס מקום מרבית שעות היום

 

ועוד כמה מקומות:

קפה קפה, הרצליה פיתוח

View this post on Instagram

Yachts, sun and stories #14daysofwriting #herzliyamarina #arenamall

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Feb 3, 2019 at 3:11am PST

כשר: למהדרין

פרטי הזמנה: טורטיה עם ביצה 52 ₪ + הפוך 15 ₪ = 67 שקלים

כיסאות: ריהוט גן

חנייה: בחנייה של קניון ארנה או בכחול לבן, לאורך הטיילת

אינטרנט: אין

נוף: למרינה הרצליה

הערות: פנים המסעדה לא פתוח חלק משעות היום, גם אם קר בחוץ. חלק מהתפריט לא היה זמין כי לא הייתה מוצרלה במטבח

 

בליקר בייקרי, אחוזה רעננה

View this post on Instagram

⬛➕🍕 = 💯👐💯👐💯

A post shared by Kayla * American Spices in TLV (@israelidelicious) on Jul 6, 2016 at 1:00am PDT

כשר: כן

פרטי הזמנה: קפה שוקולד 19 ₪ + פלאפל פרמז'ן 36 ₪ = 54 שקלים

חנייה: ברחובות הצדדיים

כיסא: כיסא מרופד ונוח

אינטרנט: יש, מתנתק מעת לעת

נוף: לחנויות הסמוכות

הערות: בית קפה מרכזי אבל שקט. אוכל מעולה

 

קפה נטו, הוד השרון

View this post on Instagram

#bookstore #coffee #14daysofwriting #writingview

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Jan 30, 2019 at 4:03am PST

כשר: לא

פרטי הזמנה: מוקהצ'ינו 17 ₪ + חצי כריך יווני 24 ₪ = 41 שקלים

חנייה: ברחובות הצדדיים

כיסא: הכי נוח שיש

אינטרנט: יש, עובד מעולה

נוף: לחנות "צומת ספרים" שהכניסה שלה ממוקמת בתוך בית הקפה

הערות: יש גם משחקייה בבית הקפה, כך שהוא פחות שקט למי שמגיע בלי ילדים

 

קפה שלונסקי, רעננה

View this post on Instagram

#eggsbenedict to the rescue! #14daysofwriting #laptopstand

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Feb 5, 2019 at 2:28am PST

כשר: כן

פרטי הזמנה: אגס בנדיקט תרד עם הפוך וקפה מוקה = 64 שקלים

חנייה: ברחובות הצדדיים בחינם או בחנייה הצמודה של הספורטק (בכחול לבן)

כיסאות: כיסאות בר בסמוך לדלפק שמיועד ללפטופיסטים

אינטרנט: לא עובד

נוף: לספורטק של רעננה

הערות: בית קפה שכונתי מלא באנשים. שירות מהיר ונעים מאוד

 

קפה 111, רמת השרון

בוקר טבעוני בקפה 111 (צילום: אור רוזנברג)

כשר: כן

פרטי הזמנה: בוקר טבעוני כולל לימונדה ושוקופלת = 58 שקלים

חנייה: ברחובות הצדדיים בחינם או בכחול-לבן במרכז אמירים שמעבר לכביש

כיסאות: כיסאות ישיבה מרופדים ונוחים

אינטרנט: יש, עובד מעולה

נוף: לגולפיטק של הרצליה

הערות: אוכל טעים ממש

 

קפה לנדוור, סינמה סיטי גלילות

View this post on Instagram

Bank and breakfast #14daysofwriting #nutellacoffee #bageltoast

A post shared by Or (Zilberman) Rozenberg (@orrezz88) on Jan 29, 2019 at 1:36am PST

כשר: לא

פרטי הזמנה: טוסט בולגרית 49 ₪ + קפה נוטלה 17 ₪ = 66 שקלים

חנייה: חניון הסינמה סיטי – חינם

כיסאות: צפופים ולא נוחים, למעט הכורסה במרכז בית הקפה

אינטרנט: יש, עובד לא מי יודע מה

נוף: לתוך הסינמה סיטי. מי שיוצא למרפסת העישון מקבל נוף למחלף גלילות

הערות: המון מקומות פנויים בימי השבוע

כיצד הסמארטפון מסייע גם בכתיבה ספרותית, או שלא

הוא קל משקל ונגיש מכל מקום לאכסון ולכתיבה – אז למה בעצם שהסמארטרפון לא יחליף את הפנקסים או את המחשב הנייד כמכשיר העבודה הנאמן של הסופר? אפליקציית A Novel Idea כמקרה מבחן לחיבור שבין היצירה והטכנולוגיה

אף פעם לא הגדרתי את עצמי כחולת סדר או שליטה, אבל כשזה נוגע לכתיבה או ללימודים – טרם מצאתי אדם מאורגן יותר. אני לא סובלת את מראה את האותיות הפזורות על הדף ולכן, ברגע שהמלים מצטברות, אני מעניקה להן צורה דרך תרשימי זרימה, בּוּלטים ואיך לא – טבלאות. כנראה הייתי הסטודנטית היחידה באוניברסיטה שדאגה שלושה שבועות לפני כל מבחן ללקסיקונים צבעוניים, מחוצצים וממוספרים. לא תמצאו אותי מתבלבלת בפרט אחד על הדמויות, בפינה נידחת של מקום ההתרחשות או, חס וחלילה ושלום, בְּחוֹר תועה בעלילה.

עד לא מזמן, הייתי משתמשת בשיטת התיוק על מנת לארגן את ממצאי התחקיר על העולם והדמויות שבניתי. קלסרים, פנקסים, מפות פיסיות ודמוגרפיות ואפילו מאגרי תמונות לשימוש חופשי הצטברו אצלי לכדי אולי מאות עמודים, שבפועל עמדו על המדף ומעולם לא שימשו לכתיבת היצירה המיוחלת. השנים חלפו, הדיו הלך והיטשטש והעבודה הרבה שהשקעתי נראתה פתאום קצת מיושנת. הרי בשום מקום לא ניתן להשיג יותר פנקסים של kohinor, חוץ מחנויות מסוימות לצעצועים. כשרוצים לחפש משהו, לזכור משהו, לחקור נושא חדש – אין דבר פשוט יותר מחיפוש בגוגל או בוויקיפדיה, ושמירת הנתונים המצטברים בגוגל דרייב או בדרופבוקס.

לכל אלו אין לכאורה שום יישום עבור כותב המעוניין לארגן תחקיר לשם כתיבת רומן. אלא, שכנראה גם ב-App Store ישנם משוררים הכותבים למגירה, ואלו הגו בשנת 2013 אפליקציה חדשה ומושקעת למדי בשם A Novel Idea. האפליקציה, שמופצת בחינם אבל מעודדת גם שדרוג בתשלום נוסף, מתייקת למעשה את כל עבודת התחקיר, באופן טיפה יותר ידידותי לסביבה. ניתן להזין במסגרתה את כל המידע על הדמויות ומקומות ההתרחשות ולקבוע מראש אם הרומן שאתם כותבים יהיה חלק מסדרה. היא גם מסדרת את רצף הסצנות לפי מערכות ומציינת את רמת המתח על גבי כל אחת מהן. בד בבד, החידוש המאתגר ביותר באפליקציה הוא חוצץ "הרעיון" (idea) שידרוש מכם לנסח מראש את המוטיבים המגדירים את הרומן ואף לקבץ אותם תחת "רעיונות-על" (groups).

אין ספק שהשימוש במאגר המאוחסן והנגיש על גבי מסך הסמאטרפון נח בהרבה מאשר הנבירה והדפדוף האינסופיים בין דפים מצהיבים וכתמים של מה שהיה פעם חוד עיפרון. זה יעיל בהרבה עבור כותבים שמעוניינים לעבוד בקצב מסוים ואפילו מאפשר העלאה לרשת של תכנים, עבור שותפים בכתיבה, קהילות קוראים או עורכים.

איפה כותבים פה?

באופן אירוני, האפליקציה לא מכילה פונקציה של כתיבה. נכון שאת אותה פונקציה ניתן להשלים בקלות דרך אפליקציות אחרות שנושאן כתיבה אוטומטית (או סטוריבורד), אך הדבר רק מאיר על כך שכמו מוצרים טכנולוגיים רבים אחרים – לוקה A Novel Idea בחוסר סמנטיות. מדובר הלכה למעשה במאגר, שהשימוש בו תלוי במקום אכסון (storage) ובפעילות של המשתמש. פעילות, שכאמור כוללת אך ורק הזנת טקסט, ובשל מגבלות המדיום אינה יכולה להפיק או אפילו להציג מפות ואיורים.

יתרה מכך, בהיעדר השניים, או בגלל משתמש שלא יודע להעניק לעצמו את המשוב הנכון (לא נותן את "רמת המתח" המדויקת, יוצר דמות מפורטת שבפועל מועתקת מסרט מפורסם) – אין כל הבטחה שהאפליקציה תעניק לכותב את התשתית הנדרשת לכתיבת ספרו, או שתעמיד תוצר ספרותי הראוי לפרסום. באותה מידה יכול אדם לכתוב תוכן עבור אתר קטן באינטרנט, אך ללא הזנה נבונה של מילות מפתח (SEO) – עלול החומר שכתב לאבוד לנצח בנפתולי "הזנב הארוך" של הרשת.

במאמרו השנוי במחלוקת "האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?" טען ניקולס קאר כי הבעיה הקריטית ביותר בעידן שבו כולם יודעים הכול, היא שכולם למעשה יודעים קצת מכל דבר. כשאנו מחפשים דבר מה במנוע החיפוש סביר להניח שלא נקרא מעבר לחמש התוצאות הראשונות, וגם על מה שכתוב בהן נעבור ברפרוף וללא מתן מחשבה או ניסיון לזכור את הכתוב.

קאר אף לא התייחס לזיגזגים שכולנו נוהגים לעשות מעת לעת לפייסבוק, משום שהוא כתב את הדברים בשנת 2008, עת היה השימוש ברשת החברתית מצומצם יחסית. הכוונה, מיותר להזכיר, באותה רשת שמסיחה יותר מכל את מי שמעוניין להתרכז במשך כשעה או יותר בעבודה כלשהי על גבי המחשב, או אפילו בצפייה בפרק מותח למדי של "שובר שורות".

קרדיט: Quirkyworks

הסוגיות הללו אינן רלוונטיות רק לכותבים, וקאר חוזה שגם להן יינתן בעתיד פתרון חלקי – כשתחליף האינטליגנציה המלאכותית את מנוע החיפוש. התחזיות לגבי אופייה של אותה ישות אינן החלטיות, אך אני בהחלט מסוגלת לראות את סירי נהפכת למעין "מזכירה ספרותית" ומנדנדת לי ללא הרף על מועדי הגשה, על מטלות שפספסתי, על יותר מדי זמן שבו הוסחתי בפייסבוק ואפילו על זמן היציאה להפסקה. בכתיבה עצמה סירי כמובן לא תוכל לעזור לי. לאו דווקא בשל חוסר חוסר היכולת שלה להבין משמעות, אלא משום שזה פשוט אינו מתפקידה.

הייתי שמחה להפגין בפניכם את הפרודוקטיביות של שיטת העבודה שלי תחת סדר ומשמעת, לו רק היא לא הייתה נכשלת במבחן התוצאה. כדי להיות כותבת פורייה, כזאת שלא רק מתחקרת אלא גם יוצרת, נאלצתי להשתחרר מהציפייה שההשראה תבוא במסגרת גבולות הלו"ז שהגדרתי ושהסצנות פשוט יכתיבו את עצמן לפי התור שבו הומצאו.

יש משהו נורא מסתכל בכך שהכתיבה עצמה היא ההפך מתחקיר, שאין קוד לכתיבת רומן ושאין תוכנה שתרמוז מראש שכדאי להוריד סצנה מסוימת, לפני שהיא תטיל צל מוזר על כל מה שבא אחריה. הכתיבה היא מבחינתי המלאכה שבשבילה נחשבת הספרות לעבודה קשה באמת, עבודה שנעשית לבד אבל דורשת משוב מתמיד ולא תמיד נעים ממקורות אנושיים. עבודה, שאיש לא יכול לנבא מראש אם תלבש לבסוף צורה אחידה וכיצד אותה צורה תתקבל, אם בכלל. מצד שני, אם היא לא הייתה כזאת, גם  סירי הייתה יכולה לכתוב רומנים, וכנראה גם הרבה יותר טוב.